כידוע, לעובדים ישנן זכויות רבות המעוגנות בכל חוקי המגן של עולם העבודה – וטוב שכך! אולם זכויות אלו אינן נמצאות בחלל ריק, שהרי מול הזכות קיימת גם החובה.

חובותיו של העובד כלפי מעסיקו מעוגנות גם הן, בין היתר, בחוקי המגן של עולם העבודה, אולם בצידן ישנה חובה מוגברת וכללית של אמון ותום הלב של 2 הצדדים לקיים את חוזה ויחסי העבודה ביניהם תוך שמירה על שיתוף פעולה המושתת על יחסי אמון, הגינות ותום הלב הנובעת מחוזה העבודה, ואף מעבר לקבוע בסעיף 39 לחוק החוזים.

בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי אין המדובר ביריבים הניצבים משני עברי המתרס וחובתם ההדדית היא שלא להימצא בניגוד אינטרסים. יחסי העבודה כיחסי שיתוף מתמשכים, דורשים מידה מוגברת של אמון, נאמנות, הגינות ותום לב בתקופת קיומם, ולאחר סיומם. חובות הנאמנות ותום הלב החלות על העובד הן חובות עצמאיות שקיומן אינו תלוי בתניה חוזית מפורשת בין הצדדים.

אם כן, מצופה, אפוא, מהעובד שלא יפגע בדרך זו או אחרת במעסיקו, מי אשר מספק לו את מקום פרנסתו, ויידע לשמור על אינטרס של מעסיקו, תוך מניעת וחשיפת כל מידע קונפידנצאלי שנמסר לו במסגרת עבודתו.

חובתו זו של העובד, איננה חייבת לקבל בהכרח ביטוי מפורש בהסכם העבודה, ולמעשה חובת האמון ותום הלב מרחפת מעל יחסי העבודה בין הצדדים, בתוך כך, שהעובד אשר נחשף למידע ומידע סודי, רשימת לקוחות, ספקים, מחירונים, תעריפים וכיוצ"ב – יידע לשמור מידע זה ברשותו ואף גם לאחר סיומם של יחסי העבודה. ככל שהמדובר בעובד בעל תפקיד בכיר וניהולי יותר – חובת האמון ותום הלב הופכת מוגברת יותר.

בפס"ד תעא (י-ם) 2977-09 דיזנהויז יוניתורס תיירות נכנסת (1998) נ' תוחפה עלי שם נפסקו פיצויים למעסיקה בשווי של 413,000 ש"ח ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 38,000 ש"ח. בפס"ד זה התייחסה כב' השופטת שרה שדיאור למאזן הזכויות שבין זכות העובד לעיסוק ובין קניינו של המעביד:


"יש לתת משקל הולם לשיקולים של אמון, הגינות, תום לב ומסחר הוגן. הפרת חובות אלו על ידי הנתבעים, יש בה משום פגיעה ממשית באינטרס הציבורי ובתקנת הציבור שאין להתירה. באשר, תקנת הציבור היא שלא יהפוך העובד ל"סוס טרויאני" אשר בא בחצריו של מעסיקו ויצא ממנו ונתח בידו. במיוחד כן, בשים לב לכך שהיו בעלי תפקידים ניהוליים בכירים בחברה ובעיקר בתחום שיוחד."

לסיכום, חובת האמון, ההגינות ותום הלב הינה חובה בעלת משקל גבוה, אשר בא לבטא יחסי עבודה תקינים בין הצדדים, והעובד איננו חסין מפני תביעתו של המעסיק, שעה שהפר את חובותיו אלו.

 

האמור לעיל אינו מהווה חוו“ד משפטית ו/ או תחליף לייעוץ משפטי