הוציאו אותי מקבוצת וואטסאפ, אפשר לתבוע על לשון הרע?

"האם אני יכול לתבוע את המעסיק על לשון הרע בגלל שהוציאו אותי מקבוצת הוואטסאפ של העבודה?" שאל עובד באחד הפורומים המשפטיים.

השאלה, אשר לכאורה התשובה לה נראית פשוטה, מעוררת תהיות רבות לגבי התנהלות והתנהגות חברתית ברשת. הרשתות החברתיות והסוגיות העולות מן השימוש בהן, הן סוגיות חדשות יחסית בעולם המשפט ועדיין לא ניתן למצוא פסיקה רחבה בנושא, על מנת לבסס כיוון משפטי חד משמעי.

נראה כי עצם הוצאת אדם מקבוצה ברשת החברתית אינה מהווה עילה לתביעת לשון הרע, אולם ניתן לבחון את הסוגיה מכמה כיוונים על מנת לבסס החלטה על כך.

מה מתרחש באותה הקבוצה לאחר שיצא ממנה?

אם לאחר שהוצא מהקבוצה הקבוצה ממשיכה להתנהל כרגיל ואף אחד לא מגיב על המהלך, נראה כי אין עילה לתביעה. אולם אם בעקבות הוצאתו של אדם מן הקבוצה מתרחשים דיונים על הוצאתו, מדוע הוצא, מועלות השערות לכאן ולכאן והקבוצה מנהלת שיח על אותו אדם, הרי שניתן לטעון כי הוצאת אותו אדם מן הקבוצה גרמה לו להשפלה, ביזתה אותו ופגעה בו. כל שכן כאשר מדובר על קבוצה של אנשים המכירים זה את זו היטב, כקבוצה של עובדים העובדים יחד אצל אותו מעסיק.

כמובן, שהרבה מהפרשנות לעניין תוצאת הוצאת האדם מן הקבוצה תלוי גם בנסיבות האירוע.

מדוע הוחלט להוציא אותו מן הקבוצה?

לדוגמה, במקרה שהאדם הוצא מן הקבוצה בשל התנהגותו הפוגענית והשתלחויותיו בחברי הקבוצה האחרים, נראה כי ההוצאה מן הקבוצה היא לגיטימית לחלוטין ואפילו מומלצת על מנת להגן על שאר חברי הקבוצה מפניו.

אולם, אם ההוצאה מן הקבוצה נבעה בשל החלטה של אחד מחברי הקבוצה או חלק מהם, כי אין אותו אדם מתאים או ראוי להשתייך לקבוצה, הרי שהוצאתו מסיבה זו משולה לחרם חברתי אשר הינו פוגעני ומשפיל ויתכן כי ניתן יהיה במקרים מסוימים לבסס עילה לתביעה בגין כך.

לעיתים מוקמות קבוצות בוואטסאפ אשר אינם כוללות בכוונה תחילה חברים, אשר לכאורה השתייכותם לקבוצה נראית כטבעית. כמובן שלא ניתן להכריח קבוצת אנשים לכלול אדם מסוים בקבוצה אותה הקימו, מצד שני בסיטואציות מסוימות יכולה עצם פתיחת הקבוצה, אשר כוללת את כל המשתתפים הטבעיים מלבד אחד, לגרום להשפלתו וביזויו.

לדוגמה: קבוצה של כל ילדי הכיתה אשר רק ילד אחד אינו חבר בה ואף לא יודע על קיומה. ברור לכל כי אותו הילד, עת יגלה כי מתקיימת פעילות חברתית ענפה ברשת אשר בכוונה תחילה אינה כוללת אותו, ירגיש מושפל ונעלב ואולי אף יחווה תחושה של חרם חברתי.

ככל שהתקשרות הבינאישית עוברת להתנהל ברשת וברשתות החברתיות, כך גדלות ומתעצמות הסוגיות המשפטיות החדשות אשר בית המשפט יאלץ להתמודד עמן בעתיד.

האם כדאי להגיש תביעת לשון הרע?

גם אם אדם חש מושפל ונפגע מעצם הוצאתו מן הקבוצה, יש לשקול היטב האם הדבר מצדיק הגשת תביעה. הסיבה היא שקיים עדיין חוסר וודאות רב לגבי האפשרות לצפות מראש, את תוצאות הפסיקה, בעניינים הנובעים מלשון הרע ברשת. סיכויי התביעה תלויים רבות בשופט עצמו אשר אליו נותב התיק וכלל לא בטוח האם יראה את התביעה כלגיטימית או כקטנונית.

כמו כן, ההליך המשפטי בתביעות לשון הרע הוא ארוך ונדרשות בו הוכחות רבות, כאשר לעיתים ההתמודדות עם העולה בהוכחות ובעדויות במסגרת ההליך המשפטי, הופכת להיות קשה ופוגעת יותר, מהפרסומים המקוריים אשר בעטיים הוגשה התביעה מלכתחילה.

לעיתים, אם מוציאים אתכם מקבוצת וואטסאפ, ניתן פשוט להתעלם ולהמשיך הלאה בחייכם כאילו דבר לא קרה. ואם בכל זאת הדבר מדיר שינה מעינכם, מומלץ להתייעץ תחילה עם עורך דין העוסק בתחום על מנת לבדוק את סיכויי וכדאיות התביעה במקרה הספציפי שלכם.

עו"ד אפרת אומיאל פדידה עוסקת במשפט אזרחי מסחרי דיני רשת ולשון הרע