בהסכמים רבים בין מתקשרים שונים, בין כאלה שנערכים בין יחידים ובין שנערכים אל מול גופים, ניתן למצוא תניות בוררות שתופעלנה במקרה של מחלוקת בין הצדדים.
ההבנה הבסיסית של מעמד תנית הבוררות שהימצאותה נוסכת בהסכם 'מעמד מיוחד', קשורה קשר הדוק לפעולת הניסוח הזהירה שיש לעשות במקרה שהצדדים מחליטים על החלתה בהסכם ביניהם.
בוררות הינה הליך חילופי להתדיינות בבית משפט ובמהלכו מציגים הצדדים טענותיהם בפני גורם שלישי, בד"כ יחשב מומחה בתחום גדרי המחלוקת, ובתוך כך מעניקים לו את הזכות להחליט בעניין העומד במחלוקת ביניהם תוך שהם מסכימים לקבל על עצמם, בד"כ, את החלטתו וההשלכות הנובעות ממנה.
הבעייתיות שיכולה אף להוות יתרון מסוים, הינה שסעיף בוררות ימשיך לחול גם אם החוזה בוטל [אלא אם החוזה בוטל בעילה פלילית בעיקרה] וביחס לבורר שהוא אינו כפוף לסדרי דין ודיני ראיות וכן קיימות עילות ברורות אימתי ניתן לבטל פסק של בורר כשלא בנקל ביטול כזה יתאפשר והלכה למעשה, בכינון הסכם כזה הצדדים מתנים ומוותרים על זכות הגישה לערכאות שהיא בהוויתה זכות יסוד.
ענייני הבוררות מוסדרים בחוק הבוררות, תשכ"ח – 1968.
על פי סעיף ההגדרות בחוק [סע' 1], הסכם בוררות חייב להיות בכתב ואם אין כוונה אחרת שמשתמעת מההסכם, יחולו על פי החוק הסעיפים המנויים בתוספת הראשונה לחוק כלומר יתמנה בד"כ בורר יחיד, הבורר צריך להזהיר את הצדדים כי הוא יכול לדון בהעדרם אם לא יתייצבו, הבורר צריך לנמק את החלטתו [תיקון זה הוכנס בחוק בשנת 2008], הבורר רשאי להביא שאלה משפטית בפני בית משפט לצורך מתן חוות דעת [הליך כזה נקרא 'אבעיה'] וכן הוא רשאי ליתן סעד הצהרתי ופסק ביניים.
עם זאת במקרים מסוימים, אימצו בתי המשפט את הגישה הרווחת באנגליה ולפיה ניתן ללמוד על כוונת הצדדים לנהל הליך בוררות גם לאור המצאות מסמכים בכתב או מבחינת אופי פעולות מסוימות שנעשו על ידם שהובילו לכינון הליך הבוררות – 'הסכמה מכללא'.
סעיף 36 לחוק הבוררות, מסדיר את ההליכים כשהמדינה היא אחד הצדדים להסכם הבוררות עם זאת במקרה זה חלות גם ההוראות המנויות בחוק לתיקון סדר הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח – 1958 שבעיקרן מתנות את הליך הבוררות בחתימתו של היועץ המשפטי לממשלה על הסכם הבוררות.
את פסק הבורר צריך להגיש לאישור בית משפט ולאחר אישור שכזה דין פסק הבורר כדין פסק דין.
אין הליך של התנגדות לאישור פסק אלא קיימים הליכים של בקשה לביטול פסק בורר או ערעור – ערעור ברשות שאפשרי אם הצדדים התנו בהסכם שעל הבורר לפסוק על פי הדין והסכימו ביניהם על אפשרות ערעור ברשות לבית משפט אם קיימת בפסק הבורר טעות יסודית על פי הדין ובמקרה זה יחולו ההוראות הרגילות החלות על ערעור ובמסגרתו רשאים הצדדים להעלות טענות גם לפי העילות המנויות בסעיף עילות הביטול [סע' 24].
באופן כללי, במקרה בו צד יבקש לבטל את פסק הבורר עליו לפנות לבית המשפט תוך 45 ימים מיום מתן הפסק אם ניתן בפניו או מהיום בו הומצא לו העתק הפסק אם לא ניתן זה בפניו.
העילות לביטול פסק בוררות מנויות בסעיף 24 לחוק עם זאת בית משפט רשאי שלא להורות על ביטול הפסק גם אם העילה מנויה בחוק והלכה למעשה לא נגרם עיוות דין או במקרים בהם בית המשפט יכול להשלים את החסר בו, לבטל חלק ממנו או להחזיר אותו לבורר.
בנוסף יש לשים לב כי בכל הנוגע לעילת הביטול כי פסק הבורר לא ניתן במועדו, לא יוכל צד לטעון טענת ביטול זו אלא אם שמר לעצמו הזכות לטעון טענה זו על ידי העברת הודעה בכתב לידי הבורר לפני מתן הפסק.
במקרים בהם הוגשה בקשה לביטול פסק הבורר או ערעור והם נדחו, יאשר בית המשפט את פסק הבורר גם אם לא הוגשה בקשה לאישור הפסק.
יש לשים לב כי במקרה בו העביר בית משפט את העניין לבוררות על פי סעיף 79 ב לחוק בתי המשפט, הרי שהסמכות לבטל את פסק הבוררות נתונה לבית המשפט המעביר ולא לבית משפט מחוזי.
לסיכום, ניסוח סעיף הבוררות או הסכם בוררות מלא, מצריך זהירות מירבית ולכן כדאי לציין מפורשות גם את זהות הבורר, סמכויות הבורר, להתנות ולהכפיף את ניהול הליך הבוררות לסדרי דין וראיות ובמקרים מסויימים ראוי ואף כדאי להסדיר את הייצוג בהליך הבוררות עצמו.
לעיתים, קיימת עמימות אם הצדדים התכוונו למנות בורר – שעליו חל חוק הבוררות או מעין בורר – שבמקרה זה לא חל חוק הבוררות.
העניין העיקרי שנבחן במקרה זה אם אכן קיימת מחלוקת בין הצדדים או שהכוונה היא למנוע מחלוקת עתידית.
במקרים בהם מתקיימת מחלוקת דה פקטו, הרי שבעניין זה הגורם המכריע יחשב כבורר ויחולו עליו ועל החלטותיו הכללים המנויים בחוק הבוררות לרבות הקושי הרב הטמון בשלב בו יבקש אחד הצדדים לבטל את פסק הבורר.
במקרים בהם התמנה גורם על מנת למנוע מחלוקת עתידית, לא מדובר בבוררות וחוק הבוררות לא יחול במקרה זה.
לצד הליך הבוררות, קיימים הליכים חילופיים אחרים שהצדדים יכולים לפנות להסדרת המחלוקת ביניהם עוד בטרם פניה לערכאות ולא להחיל עליהם את המורכבות המתקיימת בהליכי בוררות.
המאמר הינו בגדר מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת חוות דעת משפטית. הכותבת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ויש לראות בכתוב כמתן הסבר כללי ולא מחייב ובכל מקרה אין לראות במאמר משום מצג ו/או חוות דעת. כל הזכויות שמורות לכותבת.
עודכן ב: 23/04/2013
(4).jpg)
(3).jpg)
.jpg)
