הרשות המוסמכת שהינה פקיד רישוי כלי ירייה בהמלצת קצין משטרה בכיר, רשאית לאפשר או לסרב לבקשה המוגשת לפתחה לקבלת רישיון לנשיאה או החזקת נשק.


 

יש להבדיל בין סוגי הרשיונות הניתנים על ידי אגף כלי יריה במשרד לביטחון פנים כשלמעשה קיימים שני סוגים עיקריים: רישיון לכלי ירייה פרטי ורישיון לנשיאת כלי ירייה ארגוני.

 

 

הרשות המוסמכת קובעת דרישות סף, תבחינים ועילות ולפיהם אדם הפונה בבקשה לקבלת רישיון כלי ירי מחוייב לעמוד בהם.

רשימת התבחינים והעילות מתעדכנת ומפורסמת על ידי אגף כלי ירייה במשרד לביטחון פנים.

 

 

ברשימת המסמכים הנדרשים לצירוף בבקשה לקבלת רישיון נדרש המבקש לצרף הצהרת בריאות חתומה על ידי רופא משפחה המאשרת גם כי אינו ידוע כחולה בנפשו כמו גם עורך האגף בדיקה מול גורמי המשטרה על מנת לבחון אם עומדים ותלויים תיקי חקירה או כתבי אישום כלפי המבקש.

 

 

הרישיון שניתן בחברות שמירה הינו 'רישיון מיוחד' כשבעל הרישיון הוא האחראי על פי חוק כלי ירייה, תש"ט – 1949, על המאבטחים, על כלי הירייה של החברה, על תקינותם, אבטחתם ועל השימוש בהם.

 

 

בחוברת הדרכה שהופצה בשנת 2012 לחברות שמירה על ידי האגף לכלי ירייה במשרד לביטחון פנים וכשהנחיות אלה מתעדכנות באופן תדיר, הוחלה החובה על החזרת כלי הנשק בסיום עבודת המאבטח.

 

 

באחריות בעל הרישיון המיוחד ועל פי שיקול דעתו להחליט בכל הקשור לנסיבות השארת כלי הנשק בידי המאבטח, זאת במקרים חריגים כשהדבר נחוץ לצורך מילוי תפקידו – עתודה או כוננות – תוך שהוא מחויב לציין על גבי ההרשאה את הסיבה להשארת כלי הנשק בידו של המאבטח [עתודה/כוננות] וכשהוא מחויב לנקוט בכל האמצעים על מנת לוודא את שלום הציבור זאת, בין היתר, באמצעות ניהול רישום עדכני ושוטף של העובדים בעלי אותו אישור חריג.

 

 

כמו כן, באחריות בעל הרישיון להבטיח את כשירותו הרפואית והכשרתו המקצועית של המאבטח וככלל, מצווה חברת השמירה לאחסן את כלי הירייה במחסן שצמוד למשרד החברה ושאושר על ידי המשטרה.

 

 

המאבטח מצידו חייב לשאת עימו רישיון לנשיאת כלי ירי ארגוני, תעודת הרשאה לכלי הירי מטעם חברת השמירה בצירוף אישור הכשרה ואימון על הנשק שאותו הוא נושא.

 

 

למצער, לא ברור עד כמה לכאורה נערכות אותן הבדיקות הנדרשות ויעילה האכיפה בעניין זה בעיקר לנוכח תופעת המבצעים הקולקטיביים המתבצעים בתקופות שונות להחזרת נשקים.

 

עם זאת נדמה כי דווקא בארגונים מסודרים היתה יכולה לכאורה להתבצע פעולות בדק ואכיפה יעילה ומאורגנת יותר המתייחסת לזהות מחזיקי הנשק, הכשרתם, כושרם הרפואי לרבות אופן אחסון הנשק והקפדה על נהלי החזרת הנשקים זאת על מנת למנוע ולצמצם הישנות מקרים דומים ומצערים.

 

 

המאמר הינו בגדר מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי ו/או תחליף לקבלת חוות דעת משפטית. הכותבת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים ויש לראות בכתוב כמתן הסבר כללי ולא מחייב ובכל מקרה אין לראות במאמר משום מצג ו/או חוות דעת. כל הזכויות שמורות לכותבת.

 


עודכן ב: 26/05/2013