חזקת המסוכנות של הנאשם

מאת עורך דין אייל בניסטי

ברבים מפסקי הדין בהם אני נתקל (בעיקר בתיקים המתדיינים בסדר דין פלילי) קיימת התייחסות לעניין מסוכנות הנאשם. בד"כ ההתייחסות למסוכנות הנאשם היא זו אשר מכריעה את הדיון ולכן יש לפרוט את המושג הנ"ל לפרטי פרטים.

חזקת המסוכנות בדרך כלל עולה בעבירות חמורות מאוד בהן הנאשם חשוד בסיכון הציבור בדרך כלשהי למשל בנהיגה מסוכנת או בעשיית פעולה כלשהי המסכנת את שלום הציבור. אציין כי במקרה בו נקבע כי החשוד מסוכן לציבור עולה השאלה של הגנה מפני המסוכנות. כמו כן, כשהמשטרה עורכת שימוע לאזרח במקרים הקשורים לתעבורה אחד הפרמטרים המנחים את הקצין הינו מסוכנות העבירה בה נחשד החשוד וע"פ זאת קובע הקצין האם ניתן להשאיר את רישיון הנהיגה בידיו של החשוד.

ישנה הלכה פסוקה כי חזקת המסוכנות מתקיימת במקרה בו נוהגים בכלי רכב כשהנהג נמצא תחת פסילה. במקרה דנן חזקת המסוכנות חלה משום שנהג הנוהג כשהוא מצוי בפסילה מזלזל בהוראת החוק ואף אינו מציית לצו של שופט. בנוסף לזאת, נהיגה בפסילה מבטאת את האימון שמופר בין הנהג לבין המערכת המשפטית ועל כן, במקרים רבים יישלח החשוד למעצר או לחלופת מעצר אם ניתן. מנקודת מבט של החברה המיוצגת ע"י בית המשפט מדובר בחשוד אשר אינו מציית לצווים שיפוטיים וכי האלטרנטיבה היחידה לכפות עליו את הציות היא ע"י מעצר או חלופת מעצר.

בשונה מחוק המעצרים, הגשת כתב אישום יוצרת את קיומה של חזקת המסוכנות וזאת משום שהנחת היסוד של המחוקק היא שכתב האישום מבוסס על ראיות לכאורה שנשקלו בכובד ראש על ידי התביעה. כלומר, הגשת כתב האישום במקרים רבים יוצרת את חזקת המסוכנות ובנקודה זו אין בדרך כלל כל צורך לדון בראיות הלכאורה הקיימות בתיק אלא, במקרה בו מבקש הנאשם לשכנע את בית המשפט בדבר אי מסוכנות לציבור.

לסיכום, ניתן לומר כי ברוב המקרים בהם "מופעלת" חזקת המסוכנות החשוד נעצר או נשלח לחלופת מעצר וזאת על מנת להגן על שלום הציבור.

אין במאמר זה משום ייעוץ משפטי וכל העושה שימוש בתוכן מאמר זה עושה זאת על דעת עצמו ועל אחריותו הבלעדית.