ורד ורוני היו נשואים במשך 25 שנה, רוני קצין בכיר בקבע וורד עקרת בית מתוך בחירה. מיד בסמוך לפרישתו של רוני מצבא הקבע נקלעו חיי הנישואים למשבר אשר הסתיים בגירושין. ורד קיבלה מחצית מהפנסיה של רוני והמשיכה בחייה, הילדים גדלו ועזבו את הבית, רוני נישא בשנית ולימים חמש שנים לאחר הגירושין נפטר ממחלה קשה. נשאלת השאלה מה דין הפנסיה של רוני? עד לפני חקיקת החוק החדש התשובה לשאלה זו הייתה סבוכה, ולעתים קרובות נוצר מצב שבו נשים כמו ורד היו נותרות חסרות כל וזאת לאור הוראות העדר העבירות של הגמלה הקבועה בחוק.


ואולם בשנה שעברה נחקק החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, תשע"ד-2014. לאור חקיקת החוק, תוקן גם חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], תשמ"ה-1985 והותאם לחוק החדש. שני אלה גם יחד יוצרים מציאות חדשה בנושא חלוקת הפנסיה.


הטמעה והפנמה של החוק על ידי שלטונות צה"ל?


בדיון מיום ה-16/6/2015 של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, הוועדה אשר עוקבת אחר יישום החוק, ולצורך כך מזמנת את הגורמים האחראים ליישום החוק במגזרים השונים, זומן לוועדה ראש מת"ש אל"מ סמי שמואל הולצקן, לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף ענה ראש מת"ש כי לא כל המשמעויות מבחינת ההיערכות לדבר הובנו מלכתחילה. הפרודים והפרודות גמלאי צה"ל, הם מבחינת צה"ל מטופלים חדשים אשר צריך להיערך בעניינם מבחינת החישובים ושינוי חוקת השכר. מדובר בסוגיה עם הרבה ניואנסים, אשר לא הובנו מבעוד מועד.


הצבא אמנם הכניס תיקונים ברוח החוק החדש לחוק שירות הקבע, אולם עדיין לא הטמיע ולא הפנים את השינוי במערכות השכר אשר אמונות על ביצוע החוק.


מה המשמעות של החוק?


אם בעבר, כפי שנקבע על ידי בית המשפט העליון, בהתאם להלכת השיתוף לאישה יש זכות בגמלה מול בעלה אך אין לה זכות קניינית מול המדינה, אשר משלמת את הקצבה, וזאת לאור הוראות העדר העבירות של הגמלה הקבועה בחוק, הרי כיום לאור החוק החדש הזכות של האישה קמה אל מול שלטונות הצבא. זו הסיבה גם לדברים שאמר אל"מ סמי אמר בוועדת הכנסת.


פסיקה זו של בית המשפט העליון הייתה במקרה שבו איש הקבע התגרש. על פי הסכם הגירושין האישה קיבלה אחוז מסוים מהגמלה של איש הקבע על פי פסק דין או על פי הסכם, כאשר אותו איש קבע נישא בשנית ולאחר מספר שנים נפטר. הסוגיה אשר עלתה היא כיצד מתחלקות ביניהן הנשים. מצד אחד ישנה האלמנה ומצד שני הגרושה. על פי החוק הישן, לאלמנה ולתלויים מגיעה קצבת שארים ואילו לגרושה לא מגיע כלום.


החידוש העיקרי של החוק קובע את זכאותו של בן הזוג לשעבר לקבלת חלק מקצבת השאירים לאחר מותו של איש הקבע. כלומר, גם בן זוג לשעבר ייחשב שאיר של איש הקבע שנפטר, כפוף לכך שתקופת הצבירה המשותפת בעת הנישואין הייתה לפחות עשר שנים, במקרה שהנפטר עדיין לא החל לקבל קצבה, או לפחות שלוש שנים משותפות אם הנפטר כבר היה זכאי לקצבת פרישה.


אם כך מה עושים? תיקון פסקי דין ורישומם


על פי החוק החדש רישום פסק הדין לאיזון משאבים הוא קריטי, שכן כדי להיכנס אל תוך המעגל של "הנהנים" מהחוק נדרש לרשום את פסק הדין, גם פסקי דין אשר ניתנו לפני כניסתו של החוק לתוקף ובתנאי שאיש הקבע לא נפטר וכמו כן לא חלפו שנתיים מיום כניסתו של החוק לתוקף.


היות שהחוק קובע שפסק הדין לאיזון משאבים צריך לעמוד בתנאים מסוימים כדי שיירשם וישנם לא מעט פסקי דין ישנים ולמרבה ההפתעה גם חדשים אשר אינם עומדים בתנאי החוק, כדי להירשם נידרש לפנות לבית המשפט ולערוך בפסק הדין בו תיקונים, בין שבהסכמה ובין שבכפייה, ורק לאחר מכן לפנות אל שלטונות הצבא כדי לרשום את פסק הדין.


"אליה וקוץ בה": מה לגבי סוגיית מס הכנסה?


עד לחקיקת החוק, היות שמערכת היחסים של בן הזוג הגרוש הייתה אל מול איש הקבע, חלוקת הפנסיה נעשתה לאחר תשלום המס, כלומר בן הזוג הגרוש נהנה מהכסף מבלי לשלם על כך בעלייה במדרגות המס. לאור המצב החדש שנוצר שבו מערכת היחסים של בין הזוג הגרוש היא ישירות אל מול מת"ש, הרי בהחלט ייתכן מצב שבו כל צד ימוסה בנפרד על החלק שלו. סוגיה זו עדיין לא קיבלה מענה ועל כן בשלב זה לוטה בערפל.