אורנה פנתה אליי לאחר מות אביה עם חשש כי אחיה מתכוון לנשלה מזכויותיה בירושת אביהם. מייד וללא שיהוי (ובטרם שהגשתי בכלל תביעה) הגשתי עיקול על חשבון המנוח וכן על חשבון האח. מן העיקול התברר כי אכן העביר האח את כל כספו של המנוח לחשבונו הפרטי וכי אינו מתכוון להעביר מחצית לאחותו. עם הגילוי הגשתי תביעה כספית.

 

בכתב ההגנה טען האח טענת "מתנה בחיים" (המאפשרת לו ע"פ חוק את קבלת כל הכספים) והציג מסמך שבו "כביכול" כתוב כי הכספים הועברו לאח במתנה מן המנוח. להליך הראיות – (לאחר מאבק סבוך בסוגיית גילוי המסמכים) הציגה האחות, אשר יוצגה על ידי משרדי, את מסמכי הבנק המקוריים המצויים בבנק, אשר בהם לא היה כל זכר למסמך שהציג האח. כאשר האח נחקר בבית המשפט לא צלח הוא לתת גרסה אחת עיקבית ואחידה. התגלה כי את הכתב שהציג האח כתב בכלל האח וכי המנוח לא ידע היטב לקרוא ולכתוב. גם עדות פקיד הבנק שהבאנו לעדות בבית המשפט סתר את גרסתו של האח.


לאחר 3 ישיבות הוכחות ארוכות ומייגעות נתן בית המשפט לענייני משפחה פסק דין לפיו גרסתו של האח אינה מהימנה עליו וכי בית המשפט לא שוכנע בגמירות דעת של המנוח ליתן במתנה את כל חסכונותיו לאח. כמו"כ קבע ביהמ"ש כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהאח הכתיב למנוח שהכספים ישמרו לטובת האח בחשבונו.

 

לפיכך פסק ביהמ"ש כי הכספים שהעביר האח לחשבונו הם כספי עיזבון וחייב את האח להעביר מחצית מן הכספים לאחות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ואף חייב את האח שהפסיד במשפט בהוצאות משפט שיועברו לטובת האחות, שתביעתה התקבלה.


מדובר במקרים בהם מחויבת פעולה זריזה ונכונה. רצוי במאבק על ירושות וצוואות לפנות לעו"ד העוסק בתחום דיני המשפחה ובתחום זה בלבד, שכן מורכבות תחום דיני המשפחה, אינו מאפשר באמת, הרחבת הטיפול בענייני משפט אחרים.

 


עודכן ב: 24/09/2013