ישראל מתהדרת בתעשיית המים שלה. תעשייה המבוססת על המקורות המוגבלים והצרכים הגדלים של שוק המים המקומי, על הצמא העולמי לפתרונות בכל תחומי המים ועל המוניטין העולמי של חברות וטכנולוגיות מים ישראליות. ישראל ידועה גם בתעשיות הטכנולוגיות שלה. בישראל התבססה תעשייה בעלת יכולות מוכחות ליזום, מימון, צמיחה ומימוש של חברות בכל תחומי הטכנולוגיה ומדעי החיים.
השילוב בין תעשיית מים בשלה לבין יכולות הפיתוח של אומת הסטרט-אפ היה אמור ליצור בית גידול לפיתוח ויישום של טכנולוגיות חדשות לכל תחומי המים. הכרה ממשלתית בצורך בפתרונות טכנולוגיים למשק המים המקומי, ובעתיד הגלום במימוש טכנולוגית המים הישראלית בעולם, היתה אמורה להוסיף רוח גב להאצת היצירה וההחדרה של טכנולוגיות מים כחול-לבן.
המציאות היא הרבה פחות מעודדת – היזמים והיזמויות הטכנולוגיות בתחומי המים בישראל אינם רבים, טכנולוגיות חדשות מתקשות לעבור את שלב הפיתוח, וטכנולוגיות חדשות ומוכחות אינן מיושמות בשוק המקומי.
אין 8200 לעולם המים
בעיה ראשונה היא מיעוט היזמים בתחום המים. בעוד ששורשי היזמות הטכנולוגית נעוצים ביחידות הפיתוח הביטחוניות, עדיין לא קם ה-8200 של עולם המים. קשה למצוא גם מסגרות אקדמאיות, שתמלאנה את מקומן של המסגרות הביטחוניות ביצירת יזמים בעלי כישורים לתחום המים.
האתגר הפיתוחי בתחום המים הוא מורכב ביותר, והוא נובע מכך שבהתחשב במקורות המים ותנאי האקלים השונים, כמות המשתנים במים היא כמעט אין סופית. הפיתוח מחייב ידע וניסיון במגוון תחומים טכנולוגיים ומדעיים, לרבות ביולוגיה, פיזיקה, כימיה ומכניקה.
העדרן של מסגרות הכשרה מחד והכישורים הנדרשים מאידך מחייבים חברות לחפש פתרונות יצירתיים. כך לדוגמא, עמיעד מערכות מים, המפתחת ומשווקת פתרונות סינון למים ברחבי העולם, החליטה כי לאור הקשיים באיתור אנשי פיתוח מנוסים, היא תגייס מהנדסים צעירים ותכשיר אותם בעצמה לצרכיה, והיא גם מחפשת ליצור מודלים חדשים לשיתוף פעולה עם האקדמיה.
דרך הייסורים ליישום
גם כאשר יזמים ראויים מקימים מיזמים חדשים, הדרך בתחום המים קשה ביותר. המודל בתחום אינו מתאים בעיקרו להשקעות הון סיכון, ולכן קשה לגייס בו סכומי כסף גדולים. מקורות אחרים יכולים להעמיד רק סכומי כסף מוגבלים, שאינם מספיקים להשלמת הליכי הפיתוח וההחדרה.
מסגרות החממות הינן מקור מרכזי כיום למימון פיתוחים בתחום, ויוצאים מהן מיזמים מעניינים. עם זאת, לחממות אין את המשאבים לתמוך בחברות בשלבים הבאים. בלי התמיכה הנוספת, גם טכנולוגיה מבטיחה תשאר על המדף. דרך הייסורים האמיתית עוברת משלב הביתא ליישום.
כדי שטכנולוגיה חדשה תתקבל בשוק עליה להשלים ניסויים מקדימים - פיילוטים. פיילוטים נדרשים הן על ידי הרגולטור והן על ידי התעשייה, שאינה מוכנה להמר על טכנולוגיה בלתי מוכחת. בהתחשב בכך שמדובר במוצרים המשפיעים על איכות המים שאנו שותים, דרישת הפיילוטים היא בהחלט ראויה.
עם זאת, עלויות הפיילוטים בתחום המים יוצרות חסמים מהותיים לכניסתן של טכנולוגיות חדשות. כלל אצבע הוא שהשקעות הנדרשות בפיילוטים מביאות את עלות ההחדרה של טכנולוגיה חדשה לפי 4 מעלות הפיתוח של אותה טכנולוגיה. עלות זו נובעת מהצורך בהחזקת מספר פיילוטים, כדי להוכיח את התאמת הטכנולוגיה למרכיבי מים שונים ובמגוון טמפרטורות לאורך השנה.
גם חברות מבוססות מתקשות לעמוד בעלויות הכרוכות בפיילוטים, ולא כל שכן סטרטאפים בתחילת דרכם.
השוק המקומי אינו מסביר פנים
אם לא די בקשיים האמורים, נראה ששוק המים הישראלי אינו מסביר פנים לחדשנות מקומית. ניתן להצביע על סיבות שונות למצב זה, ובכלל זה מסורתיות שוק התשתיות, תמיכה ממשלתית מוגבלת, תקציבים קטנים, העדר תעוזה, ואפילו סתם צרות עין.
כך או כך, התוצאה היא שקובעת, במקרים שונים טכנולוגיית מים כחול לבן היתה צריכה להצליח מחוץ לישראל, ורק אז לחזור לכאן ולהתקבל. דוגמא מובהקת לכך היא בתחום ההתפלה, שם הטכנולוגיה הישראלית יושמה בישראל רק זמן רב לאחר שהצליחה בחו"ל.
הפתרון – בידי המדינה
נראה שהפתרון הבלתי נמנע הוא התערבות ממוקדת של המדינה בנקודות הכשל.
מקום אחד שבו על המדינה להתערב הוא במציאת דרך לסייע במימוש פיילוטים לטכנולוגיות חדשות. על ידי מציאת מסגרת למימוש פיילוטים ניתן לסלול את הדרך שתביא לקידום תעשיית הסטרטאפים, שהיא חיונית לחדשנות ולתחרותיות בתחום. בדרך זו ניתן גם לסייע לחברות המבוססות, שלהן האמצעים האמיתיים להביא את המוצרים לשוק הרחב, וכך להבטיח את המשך צמיחת התעשייה החשובה הזו בישראל.
מקום נוסף שבו על המדינה לסייע הוא בתחום הרגולציה. במקום לטפח את השמרנות עליה להתגייס לקידום החדשנות. על המדינה לשלב ברגולציית המים תנאים, כגון תקני איכות חדשים, שיחייבו יישום פתרונות מתקדמים.
התערבות המדינה יכולה להניב לה תשואה כפולה, הן בקידום משק המים המקומי, על כל האתגרים שבפניהם הוא ניצב, והן בקידום תעשיית מוצרי ופתרונות המים בכללותם, שבה נהנית ישראל מיתרון בלתי ממומש.
* הכותב הוא שותף בכיר במשרד עורכי דין ברנע ושות', ובעל ניסיון רב בליווי בישראל ובחו"ל של חברות בתחומי המים, לרבות עמיעד מערכות מים בע"מ ו-GES, ומיזמים בתחומים הטכנולוגיה, מדעי החיים, המים ואנרגיות מתחדשות.