על מנת לדעת האם יש באפשרותנו לתבוע בגין טיפול רפואי ורשלני שקיבלנו, עלינו לבחון מס' דברים חשובים, אך קודם לכן, עלינו לדעת מהי רשלנות רפואית מבחינה משפטית.

ובכן, סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין מתייחסים לעוולת הרשלנות, וקובעים כי אם אדם עשה/לא עשה מעשה, שאדם סביר לא היה עושה באותן נסיבות, או לא נקט במידת זהירות שאדם סביר צריך היה לנקוט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות, ואם התרשל ביחס לאדם אחר, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.


חובה זו מוטלת כלפיי כל אדם, כל אימת שאדם סביר צריך היה לנקוט באותן נסיבות ולצפות מראש שאותו אדם עלול להיפגע ממעשה או ממחדל זה.

לפיכך, ע"פ הדין הישראלי, אם נפגע אדם מרשלנות רפואית כתוצאה מהתרשלות מצד הרופא המטפל, זכאי הנפגע לפיצוי כספי בגין התנהגות רשלנית זו.


מסעיף 35 לפקודת הנזיקין עולה כי על מנת להוכיח רשלנות רפואית על התובע להוכיח בכתב התביעה שלושה יסודות במצטבר:

א. התרשלות מצד הרופא.
ב. קיומו של נזק.
ג. קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

ליבה של עוולת הרשלנות הוא יסוד ההתרשלות, ועל מנת שמזיק יחויב בפיצוי כספי, על התובע להוכיח שהתנהגותו של המזיק הייתה רשלנית, וכתוצאה מכך נגרם לנפגע נזק, וקיים קשר סיבתי בין ההתנהגות הרשלנית לבין הנזק שנגרם.
בתביעות רשלנות רפואית יש להוכיח אשמה, התרשלות, וזאת בסבירות של 51%, אולם לא כל טעות היא רשלנות.

כאשר מונחות בשולחנו של בית המשפט תביעות בנושא רשלנות רפואית, על בית המשפט לבדוק האם אותו רופא פעל ע"פ רמת הסבירות הנדרשת מרופא סביר? או שמא חרג ממתחם הסבירות באופן העולה כדי רשלנות?

האם יש צורך בחוות דעת רפואית?
בתביעות בנושא רשלנות רפואית, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של מומחה רפואי, בתחום הרשלנות הנטענת, שיקבע שאכן היתה רשלנות רפואית ומהו היקף הנזק, ולכן בחירת זהות המומחה חשובה מאוד.

איזה עורך דין לבחור?
תביעות רשלנות רפואית אינן תביעות קלות לניהול, ניהולן דורש מיומנות, יכול להבין את המונחים הרפואיים, קשר ישיר עם מומחים רפואיים, ויכולת להעריך ולצפות מראש את סיכויי הצלחת התביעה. משכך, על התובע לבחור בעורך דין מנוסה, המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית אשר יוכל לקבל עבורו את הפיצוי הגבוה ביותר.


האמור לעיל אינו מהוות חוות דעת משפטית ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
 


עודכן ב: 04/07/2013