החוק למניעת הטרדה מינית קובע ומגדיר מהם המצבים שבהם חלה הטרדה מינית בעבודה, וקובע אף מהן חובותיו של המעסיק למניעת מקרים של הטרדה מינית במקום העבודה ולשמירה על סביבת עבודה מוגנת עבור העובדים.


זה לא משנה אם מדובר במקום עבודה פרטי או ציבורי, או אם מדובר בעסק קטן או חברה בע"מ. הטרדה מינית אסורה בכל מקום ובמאמר זה אתייחס לאיסור הקבוע בחוק והמתייחס להטרדה מינית במקום העבודה.


על פי החוק, הטרדה מינית מתרחשת בכל מצב שבו המוטרד מקבל יחס אשר קשור באופן זה או אחר לתוכן מיני, אף על פי שאינו מעוניין בכך. לא משנה אם מדובר במעשים פיזיים או בהטרדה מילולית, החוק אוסר על הצעות בעלות תוכן מיני, הערות על רקע מיני, יחס משפיל הקשור בנטייה מינית ועוד.


לא פעם, העובדים המוטרדים עצמם אינם יודעים כי הם יכולים לפעול בהתאם להוראות החוק כנגד ההטרדה המינית, ואף לא יודעים כי הם חווים הטרדה מינית על פי הגדרות החוק. למשל, כאשר מדובר בעבודה בסביבת עבודה עוינת, בהטרדה אשר מפריעה להמשך התפקוד הרגיל ואפילו כאשר מוצג תוכן מיני באופן פומבי בחלל העבודה כגון צילומים או סרטונים.


הטרדה מינית במקרה שהעובד לא התנגד


כאשר מדובר בניצול יחסי מרות, לא משנה אם העובד המוטרד הביע את התנגדותו להטרדה או לא - בכל מקרה המעשה נחשב להטרדה מינית, אף אם לכאורה הוא נראה כחיזור רגיל. הסיבה לכך היא הקושי שעלול לחוות העובד המוטרד לסרב למעשיו של מעסיקו או מנהלו, מחשש לאובדן מקום העבודה או פגיעה בתנאי העבודה.


התנכלות אסורה במקום עבודה


החוק אוסר על התנכלות במקומות עבודה, למשל- פיטורין בשל הצעות מגונות שהעובדת סירבה להיענות להן, עיכוב קידומה של עובדת המסרבת להצעות מיניות, או הרעה בתנאים ופיטורין לאחר הגשת תלונה על הטרדה.


החוק מטיל אחריות גם על המעסיק


גם כשהמטריד הוא אחד מהעובדים ולא המעסיק עצמו, החוק קובע שיש למעסיק אחריות על סביבת עבודה ראויה לכלל העובדים.


חובת המעסיק למנוע כל הטרדה מינית במקום העבודה - המעסיק חייב לפרסם תקנון נגד הטרדה מינית ולקיים הסברה לעובדים בנושא חשוב זה.


בזמן שאחד/אחת העובדים מתלוננים שהוטרדו מינית, על המעסיק החובה (בחוק), לטפל בתלונה לא דיחוי, לעשות את מירב המאמצים כדי למנוע את חזרתן של ההטרדות ולמצוא דרך לתקן את הפגיעה שנגרמה למתלוננים עקב הטרדה או התנכלות.


ניתן לבחור בשלוש אפשרויות לאחר הטרדה מינית בעבודה: להתלונן על המטריד במקום העבודה, להתלונן במשטרה או לתבוע את המטריד בתביעה אזרחית לפיצויים. במסגרת התביעה האזרחית ניתן לתבוע גם את המעסיק בטענה שלא פעל להפסקת או למניעת ההטרדה המינית.


הגשת התביעה לפיצוי כספי לא חייבת להתחיל בפנייה למשטרה


על פי החוק, הפיצויים שנפסקים על ידי בית המשפט בתביעה האזרחית לא חייבים להיות קשורים לנזק שנגרם למוטרד, והוא אינו צריך להוכיח כלל כי נגרם לו נזק. מספיק להוכיח את ההטרדה המינית. כאשר מדובר ביחסי עבודה, ניתן להגיש את התביעה לפיצוי כספי, לבית הדין לעבודה ובמסגרתה ניתן לתבוע פיצויים מהמטריד וגם מהמעסיק. בנוסף, ניתן להוסיף לתביעה דרישות לפיצויים בגין נזק נפשי או הפסד השתכרות על פי נסיבות המקרה ומה שמתאים לעובד/ת.


לא פעם עולה חשש אצל עובדים שהוטרדו במקום עבודתם מלתבוע או להגיש תלונה במשטרה. במקרים כאלו רצוי ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי שכולל ליווי והנחיה לאורך כל ההליך.


במשרדי אני פוגשת עובדות רבות אשר מגיעות למצבים בהם הן נאלצות לעזוב את מקום עבודתן בגלל הטרדה מינית שעברו במהלך העבודה. לעיתים מדובר במעסיק עצמו ולעיתים מדובר בהטרדה שבוצעה על ידי אחד מן העובדים.


עובדות רבות חוששת ש"אף אחד לא יאמין לי" או ש"אין לי מספיק הוכחות". חשוב לי ללוות את הנפגעת ולהסביר לה שהמחוקק קבע שהעובדה שהיא נותרה ללא מקור פרנסה, פגועה ומושפלת, חייבת בפיצוי כספי ראוי ושמדובר בהליך שאינו מסובך ולגמרי אפשרי.

 

עו"ד אליס שמאי


 


עודכן ב: 18/02/2019