שנים רבות רווחה הסברה שאימהות מצוידות עם כישורים מיוחדים לטיפול בילדים, כישורים שאין לאבות. במשפחות רבות, חלוקת התפקידים שבה אם המשפחה אחראית על גידול הילדים וניהול הבית ואילו האב אחראי לפרנסת המשפחה, היתה מאוד שכיחה.


במקרים בהם ההורים היו מתגרשים, האם היתה מקבלת באופן אוטומטי את המשמורת על הילדים ולאב היו נקבעים סדרי ראיה מצומצמים עם הילדים. כפועל יוצא, הקשרים בין אבות לילדים היו ניזוקים במידה רבה לאחר גירושי ההורים.


כיום אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מכירים יותר ויותר בחשיבות של מעורבות אינטנסיבית של שני ההורים בחיי הילדים, בכל הגילאים. גם בבתי המשפט ניתן להבחין בגישה חדשה שבה שופטים מכירים בחשיבות שני ההורים בחייהם של הילדים, ובמקרים רבים נקבעת משמורת משותפת על הילדים.


בנוסף, במסגרת הדו"ח הסופי של הועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט) שהתפרסם בשנת 2011, הומלץ על ביטול חזקת הגיל הרך שקבעה באופן גורף כי ילדים מתחת לגיל 6 יהיו במשמורת אימם. עם זאת, עד היום לא השתכללו המלצות הועדה לכדי חוק.


לאחרונה התפרסם מסמך הסכמה של 111 מומחים מכל רחבי העולם שמבטא קונצנזוס נרחב לכך שהמעורבות של שני ההורים בחייהם של ילדיהם היא חשובה, גם לאחר הגירושין. מסמך זה פורסם בכתב העת של הארגון האמריקאי לפסיכולוגיה, ה-APA (Psychology, Public, Policy and Law).


הילד יכול לישון גם אצל האב


בהתאם להמלצות במסמך הקונצנזוס, יש להבטיח את הקשר של כל אחד מההורים עם הילדים ולעודד את השהות של שני ההורים עם הילדים הן ביום והן בלילה, בכל גיל. אין חשש לפגיעה בטובתו של הילד, גם בגילאים הצעירים, כאשר הוא ישן אצל האב ולא אצל האם כפי שהיה נהוג בעבר.


בהתאם למחקרים עדכנים, אין כל עדיפות לאם או לאב מבחינת טובת הילד. קשר יציב ותכוף עם הורה שמגיב באופן רגיש לצרכים הפיזיים והפסיכולוגיים של הילד, זה מה שילדים צריכים על מנת להתפתח באופן אופטימלי. ילדים צריכים לחוות את מגוון החוויות הטיפוליות, כגון טקסי שינה וערות, האכלה ואמבטיה, עם כל אחד מההורים.


במיוחד עבור תינוקות צעירים, חשוב מאוד לקיים קשר תכוף, סדיר ויציב שכולל זמן איכות וחוויות טיפוליות שונות, כדי לכונן עם כל אחד מההורים קשר בטוח שישמר לאורך זמן ויהווה התנסות חיובית שעל בסיסה יבנה התינוק את הציפיות שלו מקשרים עם בני אדם.


כאשר שני ההורים בעלי כשירות טובה לממש את אחריותם ההורית אין כיום בסיס מחקרי לאפליה מגדרית בחשיבות של כל אחד מההורה לטובתו של הילד.


כמו כן, הילדים בכל הגילאים, צריכים את שני ההורים גם לאחר הגירושין וייהנו מקשר יציב, נרחב, תכוף, סדיר ומגוון עם שני ההורים כאשר חלוקת זמן שווה לרבות לינה, עדיפה במרבית המקרים.


הצעת החוק החדשה המונחת על שולחן שרת המשפטים


הצעת חוק חדשה מונחת כיום על שולחנה של שרת המשפטים שהיתה ממקימי ועדת שניט בשנת 2005. הצעת חוק זו, מותירה את חזקת הגיל הרך עד לגיל שנתיים בספר החוקים הישראלי ובכך מייתרת את העבודה החשובה שנעשתה במסגרת ועדת שניט, ואת הידע המחקרי העדכני שיש כיום, כפי שעולה ממסמך ההסכמה האמור לעיל ואשר מהווה את חזית הידע הפסיכולוגי ההתפתחותי העדכנית.