לנהגת דנן היו 17 הרשעות קודמות , ארבע מתוכם בגין מהירות. היא נתפסה במהירות של 140 על אף שהיה מותר לנהוג 70 קמ"ש.
יום למחרת היא הגיעה לשימוע בתביעות ירושלים ולאחר השימוע שנעשה לה הוחזר לה הרישיון ללא פסילה מנהלית. וזאת לאור נסיבותיה החריגות.


חודש לאחר השימוע הוגש כתב אישום כנגדה , התביעה דרשה קנס מוגדל ואף שלילה של חצי שנה בפועל בגלל ריבוי הרשעות שיש כנגדה. ושלילה של שלושה חודשים למשך שנתיים. בגין ביצוע עבירה של מהירות ו/או כל עבירה אחרת.


הטענה שהועלתה ע"י ב"כ הנאשמת הינה כי ביצוע העבירה נעשה בגלל סיבה חריגה שהייתה בעת ביצוע העבירה, כאשר יחסו חשיבות רבה לסיבה שבגינה בוצעה העבירה , ואף נסיבותיה האישיות והחריגות שמצריכות את רחמיו של ביהמ"ש, החלטה ניתנה ע"י כבוד השופט טטנבוים , שנתן קנס של 1,000 שקלים ושלילה לחודש למשך שנתיים.


לאחר מספר חודשים כאשר היה עומד ותלוי כנגדה תנאי בתיק שצוין לעיל, נתפסה שוב במהירות של 130 קמ"ש כאשר היה מותר 80 קמ"ש בלבד בכביש בין עירוני, כאמור היה שימוע עוד באותו היום בתביעות ירושלים , ושם הוחזר לה הרישיון ללא פסילה מנהלית. לאחר חודש הוגש נגדה כתב אישום בגין מהירות, הנאשמת הודתה בעובדות כתב האישום וטענה לנסיבות אישיות חריגות. ניתנה החלטה ע"י בית המשפט שהנאשמת תשלם סך של 1000 שקלים בשלושה תשלומים מאחר והיא חד הורית, ולא הוסיף על השלילה שהייתה כבר על תנאי בתיק הקודם.


דא עקא, כי הוגש ערעור על החלטה ונקבע דיון אצל כבוד השופטת בן עמי בבית המשפט המחוזי, ושם הועלתה הטענה שהנאשמת מזלזלת בחוק וממשיכה לנהוג במהירות אל אף שיש כנגדה על תנאי ו-17 הרשעות קודמות שמתוכם 4 על מהירות. התביעה ביקשה פסילה בפועל של שלושה חודשים וקנס מוגדל, ואף להאריך את תקופת הפסילה על תנאי שהייתה עומדת ותלויה כנגדה בתיק אחר.


טענה ב"כ הנאשמת כי אין להטיל עליה קנס מוגדל יותר בהתחשב בעובדה כי הינה אם חד הורית ומצבה הכלכלי קשה מנשוא. זאת ועוד נטען בטיעונים לעונש כי אם בית המשפט יעתר לדרישות התביעה הרי שהפסילה בפועל תפגע בפרנסת משפחתה פגיעה קשה לאין ערוך.
במקרה דנן ניתנה החלטה בית המשפט המחוזי ע"י כבוד השופטת בן עמי חנה, פסילה בפועל של שבועיים בלבד, והשאירה את שאר ההחלטה על כנה.


ייצוג הולם כמו במקרה דנן יחסוך לנאשם עונש כבד יותר ואפשרות שיוטל עליו קנס גדול ואף פסילה לתקופה ארוכה הרבה יותר ממה שנקבע בתיק דנן.


יש לזכור כי הזכות של ייצוג משפטי ובפרט לנפקות של היעדר ייצוג משפטי של נאשם ,יכולה לגרום לנאשם לתוצאה קשה יותר כאשר אינו מיוצג . מטרתו של ייצוג הינו להבטיח כי כל אדם יוכל להתגונן כראוי מול הרשויות התביעה במדינה , כך למשל, כדי להבטיח את הזכות להליך הוגן.


עודכן ב: 09/12/2013