חוק איסור לשון הרע מעניק לבית המשפט את הסמכות לפסוק לנפגע בתביעת לשון הרע, פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. פיצוי זה מוגבל על פי החוק בסכום של 50 אלף שקלים ועד 100 אלף שקלים אם הוכחה כוונת זדון מצד הנתבע. יש הסבורים כי סכומים אלו אינם מגשימים את מטרת הפיצוי ועל כן בשנת 2011 הוצעה הצעת חוק להגדלת הפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסכום של 300 אלף שקלים. הצעת החוק נגנזה אולם הותירה אחריה דיון מעניין בדבר סוגיית הפיצוי.

לשון הרע – מהי?


בשנים האחרונות מוגשות תביעות רבות בגין הוצאת לשון הרע. מהי לשון הרע? פרסום דבר אשר פגע או עלול היה לפגוע בכבודו של אדם, בשמו הטוב ובמשלח ידו. הפרסום יכול להיות במגוון של דרכים: בכתב, בעל פה, בציור, או בתנועה ובמגוון של נסיבות, החל מראיון בטלוויזיה וכלה בכתבה בעיתון, בפוסט בפייסבוק או באמירה פומבית באירוע כלשהו.

כאשר הפרסום גרם לנזק, רשאי הנפגע להגיש תביעה נזיקית נגד המפרסם בגין לשון הרע ואם בית המשפט ימצא את הנתבע כאחראי, יטיל עליו פיצוי כספי. סכום הפיצוי צריך לשקף את היקף הנזק שנגרם לתובע, כאשר בית המשפט מוסמך לפסוק לתובע פיצוי גם ללא שהוכיח את נזקיו.

פיצוי ללא הוכחת הנזק


ככלל, הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי לקבלת פיצוי כספי – זהו עקרון מרכזי בדיני הנזיקין, שהרי כיצד יוכל ניזוק לתבוע פיצוי מן המזיק, ללא שהוכיח את היקף הנזק שנגרם לו. אולם, בתביעות לשון הרע, הוכחת הנזק היא מורכבת מאוד עד בלתי אפשרית, משמדובר בדרך כלל בפגיעה בכבודו של אדם ובשמו הטוב. אלו הם נזקים בלתי ממוניים ואם הם אינם מלווים בנזק ממוני ברור, הרי שיהיה קשה מאוד לכמת את הנזק שנגרם לנפגע כתוצאה מפרסום לשון הרע.

בשל הנחת המוצא היא כי פרסום לשון הרע פוגע בכבודו של אדם ובכך גורם לנזק, נקבעה בחוק איסור לשון הרע, אפשרות של קבלת פיצוי ללא הוכחת נזק. החוק הגביל את סכום הפיצוי ל50 אלף שקלים ועד 100 אלף שקלים אם למפרסם הייתה כוונה לפגוע. במהלך השנים עלו קולות שונים אשר סברו כי סכומי הפיצוי הללו אינם מרתיעים מספיק ואינם משקפים את חומרת הפגיעה הנגרמת מפרסום לשון הרע ובעקבות זאת, עלתה הצעת להגדיל את סכום הפיצוי.

הצעת החוק להגדלת הפיצוי ללא הוכחת נזק


בשנת 2011 הגישו מספר חברי כנסת הצעת חוק להגדלת תקרת הפיצוי ללא הוכחת נזק בתביעות לשון הרע. על פי ההצעה, בית המשפט יהיה רשאי לפסוק לנפגע פיצוי של עד 300 אלף שקלים ללא הוכחת נזק ואם הוכח כי למפרסם הייתה כוונה לפגוע, ניתן יהיה לפסוק לנפגע עד 600 אלף שקלים. מדובר בהגדלה משמעותית ביותר בסכום הפיצוי אשר נועדה להגביר את ההרתעה מפני פרסום לשון הרע ולשקף את פוטנציאל הנזק של עוולה זו.

להצעה זו נשמעו התנגדויות רבות, כאשר אחד הטיעונים המרכזיים היה כי הגדלת סכום הפיצוי בשיעור כזה, תגרום להרתעת יתר ולחשש מפני תביעות. התוצאה: פגיעה אנושה בחופש הביטוי ואיזון לקוי בינו לבין הזכות לשם טוב. בסופו של יום ההצעה נגנזה, אולם הדיון שהיא עוררה הוא חשוב מאוד וסביר להניח כי יתעורר שוב בעתיד.


סביר ושות' - משרד עורכי דין.


תודתי לגב' ליבנה סביר ועו"ד ד"ר גיל סביר