רשלנות רפואית היא בבחינת טיפול על-ידי גורם רפואי, שחרג מהמקובל ומהסביר באותן הנסיבות בזמנים הרלוונטיים, וגרמה לנזק רפואי למטופל כתוצאה מכך.
יש לזכור, לא כל טעות במעשיו או בשיקול הדעת של הרופא מהווים עילה לרשלנות רפואית. רופא הנותן טיפול טוב כפי שמקובל לתת בנסיבות זהות או שאבחן מחלה של מטופל בהתאם לידע הרפואי שהיה נכון למועד בו נבדק המטופל, ובכל זאת הסתבר בדיעבד שנעשתה טעות ונגרם נזק - אין מקום להגיש תביעה ברשלנות רפואית.
מה נחשב רשלנות רפואית?
טעות הנחשבת לרשלנות רפואית היא כזו שנובעת ממעשה או ממחדל שיש בהם משום סטייה מהמקובל ומהסביר. להלן מספר דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית:
כאשר מטופלת המתלוננת בפני רופא המשפחה על קיומו של גוש בשד, על רופא המשפחה להפנות את המטופלת לבדיקה על-ידי רופא כירורג, לבדיקת ממוגרפיה של השד, ובמידת הצורך נטילת דגימות מהגוש לצורך ביצוע בדיקה.
במידה שרופא המשפחה מתעלם מן התלונות, ובסופו של דבר מתברר כי האישה אכן חלתה בסרטן השד, שאבחון מוקדם היה עשוי להוביל להחלמתה, או לשפר את סיכויי החלמתה - הרי שיש למטופלת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, הואיל ואין זה סביר שרופא המשפחה יתעלם מתלונותיה של המטופלת.
כאשר רופא ממליץ לחולה לעבור ניתוח או טיפול רפואי כלשהו, מבלי שהוסברו לחולה כל הסיכונים, ואחד מן הסיכונים מתממש, קיימת עילה לתביעה ברשלנות רפואית. סוגיה זו מכונה "הסכמה מדעת" מעוגנת בחוק זכויות החולה ובפסיקת בתי המשפט.
כאשר מטופל פונה לבצע ניתוח להסרת משקפיים באמצעות לייזר והרופא המנתח לא מציין בפניו שאחד הסיכונים הידועים הם איבוד הראיה והמטופל אכן מאבד את ראייתו או שראייתו ניזוקה כתוצאה מהניתוח - קיימת עילה לתביעה ברשלנות רפואית.
חשוב לציין כי חתימה על טופס הסכמה אינה מהווה הסכמה מדעת ועל הרופא להוכיח כי הוסברו לחולה הסיכונים בע"פ.
רוב התביעות המוגשות לבתי המשפט בגין רשלנות רפואית עוסקות ברשלנות שארעה אגב הריון ולידה - תביעה של קטין בגין נזק שנגרם לו במהלך הלידה, תביעה של קטין שנולד עם מומים הניתנים לאבחון מוקדם בדרך כלל במסגרת המעקב אחר ההיריון, תביעה של הורי קטין שנפטר במהלך הלידה או אחריה.
על פי חוק זכויות החולה (תשנ"ו-1996) חייב המוסד הרפואי או הרופא לתעד בכתב את הטיפול שהעניקו לחולה, ולמסור לו העתק של הרשומה על פי דרישתו.
האם קיימת עילה לתביעה?
על מנת לברר אם ישנה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית, יש להתייעץ עם עו"ד המתמחה בהגשת תביעות ברשלנות רפואית.
לפגישה עם עורך הדין עליך להביא עמך את כל המסמכים הרפואיים המצויים בידך, המתעדים את הטיפול הרפואי שנחשד להיות רשלני.
חומר רפואי נוסף, המתעד את מצבך הרפואי לפני קבלת הטיפול או אחריו יכול לסייע במקרים מסוימים. עליך למסור לעורך דין את כל המידע שיש בידיך אודות הטיפול הרפואי ולתאר בפניו את כל ההשתלשלות העובדתית.
הואיל ולחוות הדעת הרפואיות שיש לצרף, על פי החוק, לכתב התביעה, עשויה להיות חשיבות מכרעת, עורך הדין יתייעץ עם רופא מומחה בתחום הרלוונטי על מנת לברר האם אכן הייתה רשלנות או שמא מדובר בטעות סבירה. לאחר התייעצות עם רופא מומחה, ובהתאם לתיעוד הרפואי שבפניו יעריך עורך הדין האם קיימת עילה לתביעה.
על מנת להצליח בתביעות רשלנות רפואית, יש להוכיח קשר בין הרשלנות הרפואית לבין הנזק הבריאותי, כלומר, שאלמלא הטיפול הלקוי, לא היה מתרחש הנזק. ובעזרת חוות דעת מומחה רפואי, להוכיח כי הרופא, הפר את חובת הזהירות כלפי המטופל, כלומר, שלא נהג כפי שרופא סביר היה נוהג באותן נסיבות, וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק בריאותי.
באשר לנזק עצמו, על המטופל "לתרגם" את הנזק שנגרם לו למונחים כספיים. הנזקים שבגינם מוענק הפיצוי הם, בדרך כלל, פיצוי בגין הכאב והסבל, הפסדי השכר שנגרמו לו ושיגרמו בעתיד, ועזרת הזולת שהמטופל נאלץ להסתייע בה וההוצאות שנגרמו למטופל בעקבות הטיפול.
האמור מהווה מידע ראשוני בלבד ואינו אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם. על הקורא לפנות ולהתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום הספציפי בטרם נקיטת כל פעולה משפטית כזו או אחרת. כל המסתמך על האמור בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד והאחריות לכל תוצאה, ישירה או עקיפה, בשל הסתמכות על האמור, תחול על המשתמש בלבד.
עודכן ב: 11/01/2023
.jpg)
.jpg)
