חוק פיצויי פיטורים קובע כי מעסיק המפטר את עובדו יהיה חייב לשלם לו פיצויי פיטורים. ככלל, עובד המתפטר מעבודתו באופן עצמאי לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. עם זאת, חוק פיצויי פיטורים ופסיקת בתי הדין לעבודה קובעים שבמקרים מסוימים עובד יוכל להתפטר מעבודתו באופן עצמאי ועדיין יהיה זכאי לפיצויי הפיטורים.

על-פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג- 1963 (להלן: "החוק") ישנן 2 עילות המזכות עובד שהתפטר מיוזמתו בפיצויי פיטורים:

עילה ראשונה הינה "נסיבות אחרות שביחסי העבודה שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודות". למשל: 

 

  • התפטרות לרגל מצב רפואי של בן משפחה.
  • התפטרות בשל מצב רפואי של העובד.
  • התפטרות לאחר לידה או לאחר אימוץ ילד.
  • התפטרות לרגל מעבר מקום מגורים.
  • התפטרות עקב גיוס לשירות סדיר, התנדבות לשירות לאומי, גיוס למשטרה, שירות בתי הסוהר וצבא קבע.
  • עובד עונתי שהתפטר מעבודתו לאחר שעבד לפחות שלוש עונות רצופות ושלא הובטחה לו עבודה רצופה באותו מקום.
  • התפטרות בשל פטירת המעביד/ העובד (יורשיו יהיו זכאים לפיצויי הפיטורים).
  • התפטרות עקב שהיה במקלט לנשים נפגעות אלימות.
  • התפטרות עקב מתיחות ביחסי העבודה.

והעילה השנייה הינה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה": עילה אשר מטרתה למנוע מצב בו המעביד ינסה להתחמק מחובתו לשלם פיצויי פיטורים ע"י הרעת תנאי העבודה של העובד במידה כזו שלא תישאר בפני העובד כל ברירה אלא להתפטר. בנוסף, עילה זו כוללת אף את המקרים בהם הורעו תנאי העבודה שבהן אין לצפות מן העובד שימשיך לעבוד.

פסיקת בתי הדין לעבודה מראה מספר עילות אשר יש בהן כדי ללמד על הרעה מוחשית בתנאי העבודה, באופן שיש לראותו כהרעה מוחשית בתנאי העבודה המזכה את עובד בפיצויי פיטורים:

 

  • התפטרות העובד עקב הרעה בתנאי עבודותו ובתשלום שכרו- פיגורים בתשלום שכר העבודה (ע"ע 563/05 אלי אסיסקוביץ' נ' עמותת מכבי ראשון לציון)
  • הפחתה חד-צדדית בשכר העבודה (בדב"ע מז/3-108 עבד אליאס אלדויק נ' עזבון ראשיד אל שוויקי)
  • אי- תשלום גמול שעות נוספות (ע"ע 300271/98 טפקו-ייצור מערכות נ' מנחם טל)
  • פגיעה בהיקף שעות העבודה (בדב"ע ל/3-15 קלרה בג'רנו נ' יוסף לוי)
  • התנהגות בלתי הולמת כלפי העובד (ד"מ 5682/01 מאור אביבה נ' גרעיני מיכאל)

עובד שהתפטר בשל אלו, אין לדרוש ממנו שימשיך בעבודתו והינו זכאי לפיצויי פיטורים.


הרשימה דלעיל איננה רשימה סגורה, הקביעה אם מקרה קונקרטי נכלל במסגרת הסעיף ואם לאו, תקבע בהתאם לנסיבות. בכל מקרה חייב העובד להראות קשר סיבתי בין תנאי העבודה ובין התפטרותו, תוך העמדת תשתית עובדתית המצביעה על כך שההתפטרות נבעה מטעמים אלו.


זכאות לפיצויי פיטורים


על העובד להודיע למעסיק בדבר ההתפטרות מראש ובכתב בהתאם לקבוע בחוק (ראו "הודעה מוקדמת לפיטורים/התפטרות").


הפרוצדורה הנדרשת לשם התפטרות מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצוי פיטורים:


עובד המעוניין להתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו רצוי שיעשה זאת בהקדם האפשרי מהרגע שנודע לו על הערה בתנאי עבודתו. שכן, השתהות ממושכת ושאיננה סבירה עלולה להתפרש כהסכמת העובד והשלמתו עם הנסיבות ותנאי העבודה החדשים. יחד עם זאת, אי התפטרות מיידית בשל הרעת תנאי עבודתו לא תביא לאיבוד זכאותו שכן נלקח בחשבון כי זקוק לזמן לחיפוש מקום מציאת עבודה חדש.

 

בהתאם לדין המחייב, על מנת שעובד יהא זכאי לתשלום פיצויי פיטורים עליו להעמיד קודם לכן את המעביד על כוונתו להתפטר, זאת על מנת שתינתן למעביד הזדמנות לסילוק הביסה בגינה רוצה המעביד להתפטר. רק במידה והמעביד לא עשה דבר לסילוק הסיבה להתפטרות, תקום זכאותו של העובד להתפטר בזכאות לפיצויי פיטורים.

תשלום הפיצויים


על פיצויי הפיטורים להיות משולמים עם סיום יחסי העובד-מעביד, כלומר, ביום האחרון לעבודה או לכל המאוחר בתוך 15 יום ממועד זה. מהיום ה-16 ועד ליום ה- 30 מחויב המעסיק בתוספת הצמדה למדד עד ליום התשלום בפועל. במידה והמעסיק לא משלם בחלוף 30 יום הוא עלול לשאת בפיצויי הלנה.

* הכותבים הינם עורכי הדין במשרד סגל כהן שרון המתמחים (בין היתר) בייצוג משפטי בדיני עבודה, ייצוג בבתי הדין לעבודה, וייצוג בבוררות בדיני עבודה.

* רשימה זו הינה מידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.


עודכן ב: 26/08/2013