האם תיאטרון אחראי על הפרת זכויות יוצרים באולמו?

משרדנו ייצג בהצלחה את תיאטרון חולון כנגד תביעה שהגישה הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות.

הפדרציה היא תאגיד לניהול זכויות יוצרים. היא נותנת הרשאות להשמעה פומבית ושידור מוסיקה בארץ, גובה על כך תמלוגים ולאחר מכן מעבירה את התמלוגים לבעלי זכויות היוצרים.

כל בעל עסק, קטן כגדול, מכיר את ה"מס" הנוסף הזה, המהווה עוד נדבך של יוקר המחיה בישראל. לפדרציה יש מונופול בתחומה, והיא מנצלת אותו היטב. הפדרציה זוכה כמעט בכל התביעות שהיא מגישה לבתי המשפט כנגד מי שהשמיעו מוסיקה בעסקם בלי לשלם לה.

תביעה שהוגשה על ידי הפדרציה כנגד תיאטרון חולון, נתקלה בהתנגדות נחרצת של התיאטרון, אשר ניהל באמצעותנו את הגנתו עד לבית המשפט העליון, והצליח.

סיפור המעשה הוא שתיאטרון חולון השכיר את אולמו לאמרגן של הסטנדאפיסט שלום אסייג, להעלאת מופע הסטנד אפ שלו בשנת 2007.

החוזה שבין התיאטרון לבין האמרגן קבע במפורש שהאמרגן הוא האחראי הבלעדי על התשלומים לאגודת הקומפוזיטורים, או לכל גוף אחר אשר מייצג אמנים, כגון הפדרציה. כמו כן נקבע שבידיו כל האישורים הרלוונטיים מבעלי זכויות היוצרים לצורך קיום המופע, וכן כל זכות יוצרים אחרת.

התובעת: התיאטרון לא פעל למנוע את השמעת השירים אף שהושמעו באולם ששייך לו

לטענת הפדרציה לתקליטים, הושמעו במהלך המופע שירים מוקלטים ללא אישורה, והיא הוכיחה זאת באמצעות נציג שביצע הקלטות במהלך המופע.

למרות הסברי התיאטרון שהוא לא ביצע את ההשמעה אלא מדובר בחלק מהמופע, הפדרציה עמדה על כך שיש לחייב את התיאטרון מאחר שהוא הרשה את ההשמעה ולא פעל למנוע אותה, אף שהאולם שבו בוצעה ההשמעה הוא שלו ובשליטתו, והאמרגן רק שכר את המקום.

התיאטרון טען שלא ידע ולא היה לו יסוד לחשוד כי במסגרת המופע תתבצע הפרה של זכויות יוצרים, ולכן הוא זכאי להגנה שבחוק זכויות יוצרים הישן, שהוא החוק שחל על המקרה משנת 2007. התיאטרון גם החתים את האמרגן על חוזה ברור, לא הייתה לו אפשרות להשפיע על הנעשה במהלך המופע באמצעות שליטה על מערכת ההגברה, הוא לא קיבל קלטת של פס הקול של המופע, הוא לא ידע על ההשמעה האסורה ולא תרם לה ביודעין.

כמו כן טען התיאטרון שהשירים שהשמעתם המוקלטת אסורה לא היו חלק מהמופע, אלא הושמעו בתחילתו ובסופו ולא כחלק אינטגרלי ממנו.

הפדרציה ביקשה להטיל אחריות על התיאטרון כמי שביצע לטענתה הפרה עקיפה. הפרה זו מוכרת לא רק בחוק הישן אלא גם בחוק זכות יוצרים, ובית המשפט העליון קבע הלכה שלפיה תיקבע אחריות אם יתקיימו שלושה תנאים מצטברים: קיום הפרה ישירה, ידיעה בפועל של המפר התורם על ההפרה הישירה ותרומה משמעותית וממשית לביצוע ההפרה.

בית המשפט: אין להטיל אחריות על התיאטרון, שהשכיר את האולם

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי אף שהייתה הפרה ישירה של השמעת מוסיקה מוקלטת במהלך המופע, לא ניתן להצביע על התקיימות התנאים להטלת אחריות על התיאטרון.

נקבע שהתיאטרון לא קיבל התראות ספציפיות על השמעה אסורה, וכי המקרה של השכרת אולם אינו זהה למקרה של אולמות אירועים המאפשרים לתקליטן לפעול בתחומם.

התביעה נדחתה לאחר שנים של דיונים, וערעור שהגישה הפדרציה לבית המשפט העליון נמחק.