במקרה הנדון, זוכה החייל, שיוצג על ידי הסנגוריה הצבאית ושכתב האישום שלו בוסס באופן מלא על הודעות שנמצאו בטלפון החכם שלו, לאחר שנקבע שהחיפוש שנערך היה לא חוקי. החלטה זו באה בהמשך להחלטה קודמת, שהכשירה חיפוש "ידני", מעין עיון של החוקר יחד עם הנחקר בטלפון ללא שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, שנעשה בהסכמת הנחקר, גם אם לא ניתן צו שמסמיך את החוקרים לחפש בטלפון.


עד כמה נרחבת תופעת החיפושים בטלפונים החכמים?


במהלך תקופה של כשנה בין שנת 2014 ל-2015, ביצעו חוקרי מצ"ח חיפוש ב-2500 טלפונים, רק כחמישית מהם בהתאם לצו בית משפט והשאר מתוקף הסכמה שהושגה מנחקרים מבוהלים.


מדובר בהחלטה חשובה ביותר שיש בה פוטנציאל השפעה על מאות חקירות מצ"ח מדיי שנה. הטלפון החכם אינו רק קניינו הפרטי של הנחקר, לעיתים קרובות פרושים בו חייו, סודותיו הכמוסים והאינטימיים, ועל כן חיפוש בו מהווה חדירה פולשנית לקרביו ונבכי נפשו של הנחקר.


מטעם זה, מצא בית הדין הצבאי לערעורים לקבוע, כי פלישה שכזו תתבצע רק בצו בית משפט, לאחר ששופט יבחן את הבסיס לבקשה ויקבע האם די בו כדי להצדיק את הפגיעה בפרטיות החשוד.


הטלפון החכם מהווה נדבך חשוב ביותר בחקירות מצ"ח, גם ככלי קיבול לראיות שונות כגון תמונות, הקלטות, סרטונים, הודעות ושיחות מוקלטות, וגם ככלי עצמאי לביצוע עבירות, כגון צילום אסור תוך פגיעה בפרטיות ואף לעבירות מין שונות.


שלא במפתיע ובדומה לרובנו ככולנו, חיילי צה"ל מתעדים את חייהם על כל הכרוך בהם באופן נרחב. תופעה זו הופכת להיות בעלת משמעות בחקירה ומסייעת לחוקרים לאסוף ראיות מסבכות ומפלילות כנגד חיילים. תוכנות החיפוש מאפשרות לאחזר גם מידע רב שנמחק מהטלפון, כך שהאפשרויות שמעניק החיפוש לחוקרים הינן נרחבות מאוד.


כך למשל, חיילים שמתכתבים עם חבריהם על שימוש בסמים או אפשרות למכירת סם בתוכנת הוואטסאפ, מצלמים את עצמם עושים כן או מנסים לשבש חקירה עתידית באמצעות פנייה לחבר שעלול לסבכם בהודעה, מבצעים חיפוש בגוגל עם מילות חיפוש כגון "איך להתנקות משימוש בסמים" בסמוך להגעתם לחקירה, חייל המצלם חיילת ללא הסכמתה תוך פגיעה בצנעת הפרט או תוך כדי קיום יחסים עימה - ומוסיפים תסבוכת חדשה ועצמאית מעבר לקושי הטמון כשלעצמו בחקירתם.


כמו כן, גם אם בטלפון החכם של הנחקר לא נמצאת כל ראיה מפלילה, הרי שתמונה או הודעה ששלח לחברו ותימצא בטלפון של האחרון, עלולה לסבך את שניהם, וכך הלאה.


מכאן, שלהחלטה שמגבילה את האפשרות לחיפוש בטלפונים משמעות רבה.


מה לגבי ההתלבטות האם להסכים לחיפוש "ידני" גם ללא צו בית משפט?


ובכן, התלבטות זו, כמו התלבטויות רבות אחרות, ראוי לערוך בצוותא עם עורך דין הבקיא בדין הצבאי, כיוון שלהכרעה בה עלולות להיות משמעויות מרחיקות לכת שכרוכות בתקופת מאסר ממושכת וכתם של הרשעה פלילית לשנים ארוכות.


לעיתים, גם נחקר שסבור ש"אין לו מה להסתיר" ומסכים לחיפוש, עלול למצוא עצמו מסתבך על לא עוול בכפו. במקרים הפוכים, אין טעם ממשי בסירוב, שעלול להתפרש כהתנהגות מפלילה שתחזק ראיות אחרות.

 

מה יוליד יום בעקבות ההחלטה העקרונית?


האם השינוי יעומעם בכך שחוקרי מצ"ח יפנו לעיתים תכופות יותר לקבלת צו חיפוש בטלפון ובכך "יעקפו" את ההגבלות? ימים יגידו. כל שנשאר לנחקרים הוא לשמור על זכויותיהם על מנת למזער את הפגיעה בהם ולהיוועץ עם סנגור צבאי במועד כדי לא להישאר לבד במערכה.


מאת: עו"ד יובל קגן


* הכותב הוא עורך דין בעל משרד העוסק בדיני צבא, בוגר הפרקליטות הצבאית ומשרת במילואים בדרגת רב-סרן בסנגוריה הצבאית. אין באמור להוות יעוץ משפטי או תחליף לו.