השאלה מה קורה עם בן הזוג הזר? האם עליו לעזוב אוטומטית את ישראל? התשובה היא לא בהכרח, כל מקרה לגופו.

 

כאמור, "הליך מדורג" אורך שנים רבות. במקרה של בני זוג נשואים, מי שנשוי לישראלי יקבל מעמד של אזרח לאחר 5 שנים לפחות, ואילו במקרה של בני זוג שאינם נשואים לפחות 7 שנים עד שיזכה לקבל מעמד של תושב קבע.

 

במשך כל שנה ושנה, בוחן משרד הפנים את כנות הקשר בין בני הזוג ובכל שנה נדרשים הם להמציא הוכחות שונות בדבר הקשר הזוגי וכנותו, הצגת מסמכים שונים וראיונות. מה עושים במקרה שבו בני הזוג נפרדו במהלך ההליך או שבן הזוג הישראלי נפטר? בנהלי משרד הפנים קיים "נוהל הפסקת הליך מדורג לבן זוג זר של ישראלי", אשר מטרתו לטפל במיוחד בסיטואציות שכאלה.


כאשר בני הזוג נפרדו, הנוהל נחלק לשתי תתי קטגוריות:

 

1.1 פרידה כאשר יש לבני הזוג ילדים משותפים: במקרה שבו בני הזוג נפרדו ולהם ילדים משותפים, על מנת שבן הזוג הזר יוכל להמשיך ולהשתקע בארץ, חשוב שמועד ניתוק הקשר היה בן הזוג הזר במעמד של א/5 (תושב ארעי) לפחות למשך שנתיים (מחצית מההליך). חשוב להדגיש כי גם כאשר עומדים בקריטריון אין זה מבטיח אוטומטית מעמד לבן הזוג הזר בישראל, אולם יהיה לו הרבה יותר קל לבקש זאת.

 

1.2 פרידה כאשר לבני הזוג אין ילדים משותפים: במקרה כזה לכאורה אין לבן הזוג הזר זכות קנויה אוטומטית להישאר בישראל. חשוב לזכות שבן הזוג הזר זוכה למעמד בישראל רק על סמך הקשר הזוגי עם הישראלי. גם במקרה שכזה קיימת אפשרות לפנות לוועדה ההומניטרית אשר תיבחן אם קיימים בכל זאת טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד לבן הזוג הזר, למרות פרידתו מהישראלי.


2. בן הזוג הישראלי נפטר כאשר לבני הזוג ילדים משותפים: אופן הטיפול בסיטואציה זו זהה לטיפול במקרה של פרידה. השוני היחיד בין המקרים שכאן לא קיימת דרישה של שהייה במעמד תושב ארעי (א/5) לפחות שנתיים.


3. בן הזוג הישראלי נפטר כאשר אין לבני הזוג ילדים משותפים: במקרה זה על בן הזוג הזר להחזיק ברישיון ישיבה ארעי מסוג א/5 למשך שנתיים לפחות ובנוסף עליו להוכיח שבעת סיום הקשר זיקתו לישראל חזקה יותר מזיקתו למדינת מוצאו. אם יוכיח שכן, תועבר בקשתו לוועדה לעיניינים הומניטריים. מהי "זיקה"? הכוונה לסל של שיקולים שונים אותם בוחן משרד הפנים, כגון: קרובי משפחה בחו"ל, בעלות בנכסי נדל"ן בחו"ל, ביקורים בחו"ל , קיומן של זכויות סוציאליות בחו"ל והשיקול המרכזי – מידת התערותו של הזר בחברה בישראל.