גילוי מרצון הוא תהליך מול רשות המסים לזרועותיה: מס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף ומכס. אזרח אשר מסיבה כלשהי לא דיווח על הכנסות בארץ או בחו"ל החייבות במס, יכול להודות באי דיווח ולשלם את המס המגיע לאוצר המדינה בגין הכנסה זו. העלמת או השמטת הכנסות מדיווחים לרשות המסים הפכה את הנישום ל"עבריין מס" על כל המשתמע מכך. באמצעות הגילוי מרצון, אם יאושר על ידי רשות המסים, הנישום קונה לעצמו חסינות מהליך פלילי נגדו.


נושא הגילוי מרצון הפך נחוץ וקריטי מאז שהונהגה הרפורמה במס הכנסה משנת 2003, אשר שינתה את המיסוי בישראל למיסוי פרסונלי על בסיס עולמי. כלומר, מאז חובה לדווח על הכנסות מכל מקור החייב במס שהופק בכל מדינות העולם.


הליך הגילוי מרצון רלוונטי לישראלים שפתחו חשבונות בבנקים בחו"ל בעת שהיו בשליחות או מסיבה אחרת, ואשר מקבלים הכנסות מריבית, דיווידנד או רווחי הון מכספים בחשבונות אלה, וכן עבור ישראלים אשר ירשו כספים או נכסים מניבים בחו"ל ואשר לא דיווחו עד כה לרשות המסים על ההכנסות באופן ספציפי או במסגרת הדוחות השנתיים שהם חייבים להגיש.


חשוב לציין כי לא ניתן להגיש בקשה לגילוי מרצון על פי הנוהל על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית.


הליך הגילוי מרצון לרשות המסים קיים מזה שנים, אך עבר לאחרונה מספר שינויים משמעותיים


בהוראת הגילוי מרצון שתוקפה הסתיים בחודש ספטמבר 2012 ניתנו הטבות ניכרות לנישום, אשר הודה בקיום הכנסות בלתי מדווחות והסדיר את הנושא בהסכם מול רשות המסים. בין ההקלות שניתנו עד אז:


1. חסינות מכל אישום פלילי במסגרת דיני המס.


2. לא תיצבר ריבית על המס המחויב בהתאם לשומה האזרחית שתיערך.


3. לא יוטלו קנסות בגין אי דיווח במועד של ההכנסות.


4. הוועדה אשר דנה בבקשה לגילוי מרצון רשאית לקבוע הקלות בנוגע להפרשי ההצמדה על המס המחויב.


במסגרת נוהלי הגילוי מרצון התקפים כיום בוטלו ההקלות בעניין ריבית והפרשי הצמדה


את הבקשה לגילוי מרצון על פי הוראת השעה מספטמבר 2014 ניתן להגיש במסלול "רגיל", כלומר בקשה עם פרטים מזהים של המבקש, או במסלול "אנונימי". לגבי סכום הון הנכלל בבקשה עד שני מיליון שקלים והכנסה חייבת הנובעת ממנו שאינה עולה על 0.5 מיליון שקלים בשנות הדיווח, ניתן להגיש בקשה ב"מסלול מקוצר".


הוראת השעה של נוהל גילוי מרצון הוארכה עד 30 ביוני 2016


הגילוי מרצון חייב להיות כן, מלא ובתום לב. יש צורך לכלול בו את כל המידע לגבי המבקשים, שנות המס שבהן מדובר, מקור ההכנסה, סכומי ההכנסה שלא דווחה וחישוב המס לתשלום בגין הכנסה זו על פי שיעורי המס הנכונים לכל שנת מס שבבקשה לגילוי.


הליך הגילוי מרצון מבוצע אל מול אנשי מחלקת החקירות של רשות המסים, ומותנה באישור הבקשות המוגשות אל הסמנכ"ל הבכיר לחקירות ומודיעין. הבקשה והמסמכים הנלווים מוגשים באמצעות דואר אלקטרוני.


דיון בבקשה ואישורה מותנה בכך שלא החלה בדיקה או חקירה בעניינו של המבקש על ידי רשות המסים, ושבמועד הפנייה לא היה בידי רשות המסים מידע הקשור להכנסות שבגינן הבקשה המוגשת.


בידי רשות המסים מידע על חשבונות של תושבי ישראל בחו"ל ממקורות שונים, כולל מהסכמי החלפת מידע עם מדינות אחרות.


כדי שהנישום יוכל ליהנות מחיסיון מוחלט בעניין אי גילוי מידע שאותו הוא מבקש לכלול בבקשה לגילוי מרצון במסלול האנונימי, מומלץ שההליך יבוצע על ידי עורך דין שבקיא ומתמצא היטב בנושאי מסים. עניין החיסיון לא קיים לבעלי מקצוע אחרים העוסקים בחשבונאות ומסים כגון יועצי מס ורואי חשבון.


לתשומת לב, האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ מכל סוג. לצורך טיפול בבקשה לגילוי מרצון יש לפנות לגורם מקצועי מתאים.