מרבית התיקים הפליליים בהם מוגשים כתבי אישום, מסתיימים כידוע בהסדרי טיעון בין הצדדים. במסגרתם, הנאשמים בוחרים להודות במיוחס להם בכתב האישום שהוגש נגדם וזאת מתוך תקווה, כי בתי המשפט ילכו לקראתם בעת גזירת העונש. בחלק נכבד מהסדרי הטיעון, יש גם הסכמה של הצדדים, התביעה והסניגוריה, לא רק על עובדות כתב האישום, כי אם גם על העונש שייגזר על הנאשם, שהחליט כאמור להודות בעובדות כתב האישום שיוחס לו.

 

אך מה קורה במצב שבו, שלמרות שהצדדים הגיעו להסדר טיעון גם לעניין העונש, בית המשפט הדן בתיק, מחליט שלא לקבל את העונש המוסכם בהסדר ולהשית על הנאשם עונש כבד יותר, מזה שלו ציפה הנאשם בתמורה להודייתו?

 

לאחרונה, הגיע בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, עניינו של אדם, אשר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפרת הוראה חוקית, חבלה ברכב במזיד ושתי עבירות של איומים. אותו אדם ערער על החלטת בית משפט השלום, שלא לכבד הסדר טיעון אליו הגיעו באי כוח הצדדים, במסגרתו הם עתרו להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל בן 15 חודשים. לצערו של הנאשם, בית משפט השלום החזיק בדעה, כי עונש כזה איננו הולם דיו את מעשיו החמורים. לכן, בית המשפט החליט לדחות את הסדר הטיעון שהושג בין הצדדים והשית עליו עונש מאסר בפועל של 32 חודשים. כלומר, עונש שהוא יותר מכפול מהעונש המוסכם על הצדדים.

 

ההלכה המשפטית הנוהגת בדבר כיבוד הסדרי טיעון

 

אף שבתי המשפט, בפניהם מוגשות חדשות לבקרים, בקשות לכיבוד הסדרי טיעון, אינם מחויבים להסדר וזאת אף מן חובותיו של הסניגור לטרוח ולציין זאת בפני לקוחו, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה, שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון, רק במקרים נדירים, בתי המשפט לא יכבדו הסדר טיעון. ראוי לזכור, כי גם לבתי המשפט יש אינטרס, שתיקים פליליים רבים יסתיימו בהסדר טיעון שייתר את הצורך לשמיעת העדים וזאת לאור העומס הרב, שמוטל על מערכת בתי המשפט.

 

ההלכה של בית המשפט העליון, היא שעמדה בלב החלטת ערכאת הערעור של בית המשפט המחוזי, כאשר דנה בסוגיה האם לקבל את הערעור, כך שיושת על המערער עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, כפי שהוסכם בין בא כוחו לבין התביעה, או שמא לדחות את הערעור, כך שתקופת המאסר בפועל, אותה יהיה על המערער לרצות, תהיה כהחלטת בית משפט השלום, 32 חודש מאסר בפועל. עוד לקחה בחשבון ערכאת הערעור בטרם החלטתה, את דברי בא כוח המאשימה לפיו, לא צוין בפני המערער, כי במידה ובית משפט השלום לא יקבל את ההסדר, אז תתכן אפשרות שהמאשימה לא תגן על עמדתה לגבי הסדר הטיעון.

 

בסופו של יום, ערכאת הערעור החליטה שהצדק הוא עם המערער ולכן נקבע, כי הוא ירצה עונש של 15 חודשי מאסר בפועל, כפי שנקבע בהסדר הטיעון בין הצדדים מלכתחילה.

 

ע"פ 8631-06-14