בית המשפט העליון דן בשבוע שעבר, בהרכב של שלושה שופטים, במסגרת תיק אחד, בשלוש בקשות של שלושה אנשים נפרדים. כל אחד מהנאשמים הורשע בנפרד בעבירה של גרם מוות ברשלנות, כתוצאה מתאונות דרכים קטלניות בכבישים. נוכח ההרשעות, שלושת המבקשים נדונו למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

 

החלטת העליון לדון בשלוש הבקשות במאוחד, בהרכב מורחב של שלושה שופטים, למרות שאין בין המבקשים כל קשר, נבעה מכך ששלוש הבקשות הציפו על פני השטח את המתח המתמיד הקיים בין חומרת התוצאה של מעשה עבירת גרם המוות ברשלנות, שהיא כאמור קיפוח חיי אדם המצדיקה לכאורה ענישה של מאסר בפועל, לבין נסיבותיהם האישיות של כל אחד מן שלושת המבקשים, אשר הינם אנשים נורמטיביים לחלוטין בעלי משפחות ונעדרי עבר פלילי מכל סוג.

 

באי כוח המבקשים: יש להתחשב בנסיבות האישיות

 

באי כוחם של המבקשים טענו בפני בית המשפט, כי הנסיבות האישיות של שלושת המבקשים מצדיקים סטייה ממדיניות הענישה הנהוגה.

 

נטען, כי השמתם של המבקשים, שהינם בעלי משפחות, מאחורי סורג ובריח, תגרום לבני משפחתם הסמוכים והנתמכים על ידם, לנזק אישי וכלכלי שעולה לאין שיעור על הנזק שייגרם לאינטרס הציבורי, במידה והשלושה לא ייכנסו למאסר בפועל. על כן, טענו באי כוחם של שלושת המבקשים, ראוי להטיל עליהם עונש של ריצוי מאסר בפועל על דרך של עבודות שירות.

 

מנגד, טענה המדינה, שהתנגדה כמובן לבקשות להקלה בעונשם של המבקשים, כי נסיבותיהם האישיות של המבקשים, אינן מצדיקות סטייה ממדיניות הענישה הנוהגת של המורשעים בעבירת גרם מוות ברשלנות. זאת, חרף הקושי הטמון בהטלת עונשי מאסר בפועל. בייחוד הדגישה המדינה, את הצורך להיאבק בתופעת תאונות הדרכים הקטלניות בכבישים, את סבלן של משפחות המנוחים ואת עקרון קדושת החיים.

 

בית המשפט העליון: אין מקום לסטייה מהמדיניות הנהוגה

 

לאחר עיון מעמיק בבקשות להקלה בעונש, בית המשפט העליון לא השתכנע כי יש בנסיבות האישיות של המבקשים ובמשמעות של השמתם מאחורי סורג ובריח, מקום לבצע שינוי במדיניות הענישה הנוהגת בעבירות של גרם מוות ברשלנות. נקבע, כי למרות שעניינם של המבקשים, שהם כאמור אנשים נורמטיביים אשר מעדו והתרשלו בהיסח הדעת של רגע, הועבר לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים מתוך מצוקותיהם האישיות והמשפחתיות של שלושת המבקשים, הרי שהשגתם על חומרת העונשים שהושתו עליהם, איננה מהווה סיבה לקבל את בקשתם. זאת, בעיקר בשל כך שעונשם איננו סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה הראויה והמקובלת.

 

עוד החליטו שופטי בית המשפט העליון, כי בשל רף הרשלנות של המבקשים, שהסתיימה כאמור במותם של שלושה בני אדם, וכן בשל הצורך להיאבק בנחישות בתופעה השכיחה בארצנו של קיפוח חיי אדם בכבישים, עונש של מאסר בפועל לתקופה קצרה יחסית, כפי שקיבלו השלושה, מהווה ענישה ראויה ומאזנת.