סכיזופרניה (בעברית: שסעת) היא הפרעה נפשית כרונית ממשפחת המחלות הפסיכוטיות אשר 1% מהאוכלוסייה סובלים ממנה. המחלה נחשבת כאחת ההפרעות הפסיכיאטריות החמורות ביותר ומתאפיינת בתופעות התנהגותיות ונפשיות כאחת. התסמינים החיובים של המחלה הם דיבור וחשיבה לא מאורגנים, דלוזיות (מחשבות שווא), הלוצינציות (הזיות). התסמינים השלילים הם ירידה קוגניטיבית, קשיים ביצירת קשרים אישיים וצמצום ביכולת לבטא רגשות. הטיפול במחלת הסכיזופרניה הוא טיפול תרופתי אשר יכול למנוע את הופעת תסמיני המחלה.
אחד הגורמים לפריצת או החמרת מחלת הסכיזופרניה היא היקלעותו של אדם, לסיטואציה אשר גורמת ללחץ נפשי, מעבר למה שהוא רגיל ביום יום. הגורמים הרלוונטיים בצבא מרבים לטעון כי אין ראיה מדעית בעל תוקף כי ישנו קשר בין מצבי לחץ להתפרצות מחלת הסכיזופרניה.

 

אולם טענה זאת אינה נכונה באופן גורף, שכן ישנם ראיות אשר מעידות על תרומתם של מצבי לחץ על התפרצות המחלה.


השירות הצבאי במהותו הוא כזה אשר מציב את האדם הממוצע בסביבה נוקשה ומלחיצה יותר מהסביבה לה הוא רגיל כאזרח. כאשר לסביבה זאת מצטרפים אירועים כדוגמת השתתפות בפעילות מבצעית או "תיזוז" חייל על ידי מפקדו לעיתים שלא על פי הפקודות, אזי הלחץ אליו נקלע האדם יכול להפוך לבלתי נסבל ויתכן שיגרום להיווצרותו של התקף פסיכוטי ואף להתפרצותה של מחלת הסכיזופרניה. לרוב המחלוקת בין קצין התגמולים לבין מי שתובע להיות מוכר כנפגע צה"ל עקב כך שבמהלך שירותו הצבאי הוא חלה במחלת הסכיזופרניה היא האם תנאי השירות היו חריגים בקושיים וגרמו ללחץ נפשי אשר גורם לפרוץ המחלה.


על פי ההלכה הנוהגת כיום חייל שבמהלך שירותו לקה במחלת הסכיזופרניה, יהיה זכאי לקבלת תגמולים אם יראה כי המחלה פרצה בזמן שירותו הצבאי ועקב שירותו הצבאי. בעוד שהפרמטר הראשון הינו קל יותר להוכחה שכן מדובר בשאלה של זמנים הרי שהפרמטר השני הינו בעייתי יותר ומצריך להראות באופן אובייקטיבי כי קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לבין פריצת המחלה, כלומר כי תנאי השירות היו הגורם שבעקבותיו פרצה המחלה.


המגמה כיום היא להקל עם החייל ואין צורך להראות כי במהלך שירותו הצבאי עבר החייל אירוע טראומתי חריג באופיו. לעיתים הנסיבות הנורמאליות המאפיינות את השירות הצבאי יכולות להוות קשר סיבתי לפרוץ המחלה, כדוגמת הקשיים והלחצים הנלווים לשירות ביחידה קרבית כפי שנקבע בפרשת נויפלד נ' קצין תגמולים.


אולם למרות הגישה המקלה בהלכה אין מורין כן שכן ישנם מיקרים בהם מוצא עצמו התובע מול שוקת שבורה. לאחרונה הרכב שופטי בית המשפט המחוזי החליט לקבל את ערעורה של אישה, אשר במסגרת שירותה הצבאי עברה קורס של משקיות ת"ש ולאחר כחודשיים פרצה בה מחלת הסכיזופרניה. המערערת טענה שהמחלה פרצה עקב תנאי הקורס שעברה, שלטענתה היו אינטנסיביים מאוד ועקב יחסם הנוקשה של מפקדי הקורס. קצין התגמולים טען שלא ניתן לקשר בין תנאי הקורס לפרוץ המחלה, שכן תנאי הקורס לא היו חריגים מהמקובל בקורסים מסוג זה. במקרה זה ההליך המשפטי היה ממושך ומתיש והתארך כ-10 שנים ובסופו הוכיחה המערערת כי תנאי הקורס אכן היו חריגים בקושיים וכי קיים קשר סיבתי בניהם לפרוץ המחלה.


לסיכום על מנת שאדם שמחלת הסכיזופרניה פרצה בו במהלך שירותו הצבאי יוכר כנפגע צה"ל עליו להרים את נטל ההוכחה כי בין הנסיבות הקשורות לשירותו הצבאי לפרוץ המחלה קיים קשר סיבתי ולהגיש תביעה לקצין התגמולים על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט 1959 (נוסח משולב).

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.


עודכן ב: 12/01/2014