בית המשפט המחוזי מרכז נקרא לאחרונה להכריע אם טיפול שניתן על ידי קופת חולים כללית לצעיר שלקה בסרטן המעי הגס בוצע באופן רשלני.


בשנת 2002 פנה צעיר לרופא משפחה באחת ממרפאותיה של קופת חולים כללית והתלונן על כאבי בטן, לצעיר נרשמה תרופה לטיפול בכאבי בטן והוא נשלח לביתו מבלי שהופנה לבדיקות דם. בשנת 2004 חזר שוב הצעיר למרפאה בשל כאבי בטן עזים ושוב קיבל תרופה לשיכוך כאבים, חודשיים לאחר מכן חזר שוב הצעיר למרפאה וגם במקרה זה הופנה לטיפול תרופות נגד כאבים לכאבי הבטן.

 

הצעיר הוסיף להתלונן על כאבי בטן וחזר למרפאה פעמים רבות נוספות אך לא הופנה עוד לבדיקות דם. לאור תלונותיו החוזרות ונשנות נערך בירור מעמיק יותר ב-2005 שכלל בדיקות CT בטן ובדיקת אולטרה סאונד אך אף הם פורשו כתקינות.

 

למרות הבדיקות התקינות ולמרות שתלונותיו הקודמות העלו חרס, המשיך הצעיר להתלונן על כאבי הבטן התכופים עד שבשנת 2006, ולאחר תיעוד של 26 פניות אודות כאבי בטן, אובחן הצעיר כסובל מגידול ממאיר במעי הגס מפושט בגרורות. הצעיר הובהל מיד לביצוע ניתוח דחוף לכריתת המעי אולם כחודש קצר לאחר מכן, בהיותו בן 42 בלבד, הלך לעולמו כשהוא מותיר אחריו אישה ושלושה ילדים קטנים.

 

התובעים: רשלנות רפואית באבחון הסרטן של קופ"ח כללית 
 

יורשיו של המנוח הגישו תביעתם כנגד קופת חולים כללית וכנגד רופא המשפחה שטיפל בו, בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי שהביא למותו בטרם עת. 


קופת החולים דחתה טענות התובעים לרשלנות מכל וכל, וטענה כי סיפקה טיפול מקצועי ומיומן למנוח שכן סרטן המעי בגיל צעיר נחשב לנדיר ביותר. הנתבעת הסתמכה על תלונותיו של המנוח שלא העידו על תסמינים משמעותיים ואם העידו על בעיה כלשהי אז ניתן היה להבין כי מוקד המחלה הוא צרבות (ברום הבטן) כפי שהתלונן רבות המנוח ולא הצביעו בכיוון המעי הגס. על כן, הבדיקות שנבחרו היו בדיקת CT ואולטרסאונד בטן.

 

הנתבעת אף ביקשה מבית המשפט לנתק את התקופות בהם התלונן המנוח לשלושה חלקים שכן תלונותיו הגיעו במרווחים גדולים אחת מהשניה כאשר שנתיים מפרידות ביניהן. בנוסף, טענה הנתבעת כי בבחינת עברו ההיסטורי של משפחתו לא נמצא כי מי ממשפחתו סבל ממחלה זו בעבר.

 

תלונות המנוח לא תועדו ומנעו מידע מהותי מביהמ"ש


לאחר שמיעת טענות הצדדים ובחינת הראיות נקרא בית המשפט להכריע בשלוש שאלות מרכזיות: האחת, האם רופאי המנוח לקו ברשלנות בכך שלא אבחנו את סרטן המעי הגס במועד מוקדם יותר. השניה, האם איחור באבחנת הגידול גרע מסיכויי ההחלמה של המנוח ולבסוף השלישית, האם קופת החולים ניהלה את הרשומות הרפואיות אודות המנוח בצורה רשלנית.


בית המשפט סבר כי התרשומת הרפואית אודות המנוח התבצעה באופן רשלני שכן, תלונות רבות של המנוח לא תועדו ומנעו מבית המשפט מידע מהותי באשר לקצב התפתחות המחלה. בנוסף בית המשפט הכריע כי המנוח לא הופנה לבדיקות כנדרש בהתאם לסטנדרט הרפואי המחייב; המנוח אומנם עבר את בדיקת הגסטרוסקופיה בשנת 2005 המאבחנת מערכת העיקול העליונה, אך לא עבר בדיקת קולונוסקופיה שכן בדיקה זו יכלה להוות כלי בעל עוצמה רבה לאבחון מחלת סרטן המעי הגס אצל המנוח ואולי אף הייתה מביאה לידי החלמתו.

 

מהכרעת הדין עולה כי בית המשפט סרב לאמץ את עמדת קופת החולים לפיה ביקשה לנתק את התלונות של המנוח ל 3 תקופות שונות ואימץ לחלוטין את עמדת משפחתו של הצעיר שכן סבר בית המשפט כי צעיר שהגיע 5 פעמים בשנה להתלונן על כאבי בטן אינה דבר של מה בכך.

לפי כל אלה, קבע בית המשפט כי קופת החולים פעלה ברשלנות כלפי המנוח, וחייב את שירותי בריאות כללית בתשלום פיצויים ליורשיו בעבור הנזקים. 


תא 1205-02-08