בתי המשפט לא פעם נתנו דעתם לסוגיה זו, באמרם, כי לא יהיה נכון והוגן לומר כי כל אדם שמסרב להיבדק, בהכרח נהג תחת השפעה. לכך, יכולים להיות הסברים הגיוניים, לעיתים הגם אם נשמעים מוזרים, לסירוב או הימנעות מבדיקה.

נקודה שנייה והכרחית להפעלת החזקה היא הסבר מוקדם לחשוד לגבי מטרת הבדיקה, קבלת הסכמתו לה, והסבר של המשמעות המשפטית של הסירוב להיבדק.

לפי סעיף סע' 64ב (ב2) פקודת התעבורה [נוסח חדש]: "שוטר הדורש מנוהג רכב, או ממונה על הרכב לתת לו דגימת נשיפה, דגימת רוק, דגימת שתן או דגימת דם, לפי הוראות סעיף זה, יודיע לו את מטרת נטילת הדגימה, יבקש את הסכמתו, ויסביר לו את המשמעות המשפטית של סירוב לתת דגימה, כאמור בסעיף 64 ד ".

ראשית, כשמדובר בעבירת שכרות מתוקף "חזקת הסירוב", יש לזכור כי מדובר בחזקה שבדין אשר מהווה חזקה הניתנת לסתירה. בהתאם לחוק, כתנאי להפעלת החזקה, יש חובה כי השוטר יסביר לחשוד באופן חד וברור בשפה המובנת לו, את המשמעות המשפטית של הסירוב לביצוע בדיקת הנשיפה.

סירבת לתת בדיקת ינשוף?

מבחינת החוק עדיין מצב זה אינו סוף פסוק, על המדינה להוכיח את יסודות העבירה אשר בגינה הוגש כתב אישום. לא זו אף זו, אף יש לבחון האם הוסבר לך מהי המשמעות לסירוב ,לא רק בעל פה אלא גם בכתב.

 

פעמים רבות, תוך כתיבת הדו"ח בדמות מזכר ועיכוב החשוד, נאמרים דברים שאינם נרשמים במזכרים ובדוחות פעולה. לפיכך, עליך להקליט את השיחה ולהוכיח, לאחר מכן, בבית המשפט כי לא הוסבר לך מהי משמעות הסירוב.


יתירה מכך, היה והוסבר לך מהי מטרת הבדיקה או משמעות הסירוב, ולא תועדה הדרישה ממך להסכים לבדיקה, יכול מאד כי עצם אי תיעוד זה עלול להקים ספק סביר לגבי עובדות המקרה שבסופו עלול להימחק כתב האישום או לחילופין לזיכוי.

 

לעיתים, תוך עיכובך לתחנה לא יידעו אותך כי זכותך להיוועץ בעו"ד, גם פעולה שכזו מהווה פגיעה חמורה בזכות להליך הוגן. ברי, לאחר אזהרת החשוד ולאחר שהודיעו השוטר את מהות החשד נגדו, חובה עליו למסור כי זכותך להיוועץ בעורך דין.

לאחרונה מכוח הפסיקה בעניין, הובא נהג שביקש מהשוטרים להיבדק באמצעות בדיקת דם ולא באמצעות ינשוף. האחרונים, סירבו לאפשר לו להיבדק בבדיקת דם, למרות רצונו וזכותו לעשות כן, תוך הטעייה כי הנהג חייב לעבור את בדיקת הינשוף.

 

בהכרעת הדין מנמק כבוד השופט שהינו גם ד"ר לכימיה מדוע על השוטרים לאפשר זאת, תוך הסבר כי על פי הרפואה המשפטית בדיקת הדם הינה מדויקת יותר מבדיקת נשיפה.

למותר לציין כי בהתאם להנחיות משטרת ישראל ראש אגף התנועה, הכלל הוא שיש לעשות שימוש במכשיר הינשוף. אולם, השוטר המפעיל את הינשוף לצורך הבדיקה הנידונה רשאי לדרוש מנהג נטילת דם לבדיקה, זאת כאשר הנבדק מבקש זאת מיוזמתו למרות העדיפות הקיימת לביצוע בדיקות נשיפה. על כן, השוטרים לא פעלו אלא בניגוד להנחיות.

לסיכום, במידה ונתפסת בשכרות עליך לבדוק מספר נתונים:

1. הוסברה לך מהי משמעות הבדיקה?
2. האם נכחו עוד אנשים בבדיקה?
3. כמה זמן עבר מלקיחת אוויר נשוף?
4. האם נעשתה בדיקת מאפיינים? הרשאת שוטר בודק?


בכל מקרה בו הוגש כנגדכם כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות המבוססת על סירוב להיבדק, כדאי וראוי להיוועץ בעורך דין תעבורה המצוי ברזי החוק והפסיקה.