כיצד חברה בע"מ הפכה למקום מקלט עבור נוכלים מקצועיים?

ההגדרה חברה בע"מ, היא זו המעגנת את עיקרון האישיות המשפטית הנפרדת, בניגוד לשותפות, היא מכשיר קורץ עד מאד לביצוע פעולות תרמיות מסוגים שונים. מדוע?

תביעה כנגד חברה בע"מ תהיה מוגשת רק כנגד החברה, ברם על-מנת להגיע לבעלים של החברה, קרי לבעלי המניות, יש צורך בהליך שנקרא בעגה המקצועית "הרמת מסך".

משמע, הרמת מסך הוא הליך בו מצליח הנושה לעבור את ה"מסך" של החברה, ולהגיע לאדם עצמו שהקים את החברה מנהל ומפעיל את החברה לאחר הקמתה כדי לגבות את חובותיו.

דרכי הפעולה לביצוע התרמית

השיטה די פשוטה - אדם חסר אמצעים מבצע הקמת חברה בע"מ (ההליך כולל חתימה על מסמכי יסוד שאחד מהם הינו הסכם המייסדים).

אותו אדם מבצע פעולות ונוטל התחייבויות על-ידי הקמת חברה בע"מ את הנכסים השונים אותם קיבלה החברה תמורת אותן התחייבויות מקרקעין, כמו לדוגמא מגרשים, דירות ומיטלטלין כגון: ביגוד, ריהוט, בגדים, רהיטים ובעצם כל העולה על רוחו.

בפועל, הוא מעביר מהחברה בע"מ שאותה ביצע ע"י הליך הקמת חברה בע"מ, ו"מנכס" אותם לעצמו בדרכים אותן הוא מסתיר מנושיו, היינו מבצע מעיין הברחת נכסים.

כשמבקשים הנושים להיפרע מהחברה, הם עומדים בפני שוקת שבורה. החברה אינה מחזיקה בנכסים, אותם הנכסים שמכרו הנושים לחברה ולא קיבלו עבורם תמורה, כבר עברו לצד שלישי, ואין לנושים אלו את היכולת לגבות את המגיע להם - לא בצורת תשלום ולא בצורת עיקול נכסים.

ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודדות עם תופעה הולכת וגדלה זו. לאחת מהן המחוקק ניסה לתת דגש בחוק החברות (תשנ"ט 1999), והיא נקראת הרמת מסך.

ברם, מה שקרה בפועל, לובי של אנשי העסקים המובילים במשק - אשר חרדו לגורל החברות אותם מנהלים מחד ופעולות של הקמת עוד חברות בע"מ בעתיד מאידך, כאשר העומד בראש מעיינם היה התייקרות פרמיות הביטוח למנהלים, ומהסיכון הנובע מאחזקת מניות בחברה בע"מ - הצליחו להביא לתיקון החוק.

כאמור, בחוק בוצע תיקון (תיקון מס' 3 לחוק החברות), כאשר ביטל את סעיף 6 (ב) ושלל מבית המשפט את הסמכות הכמעט בלתי מוגבלת להרים את מסך ההתאגדות.

יתרונותיהם של הבנקים

הדרך האחרת להתמודדות עם קריסתן של חברות בע"מ, היא החתמת בעלי המניות על ערבות אישית. זוהי דרכם של הגופים החזקים ביותר בכלכלה - הבנקים.

הבנק, אשר אינו מעוניין להיגרר להליכים משפטיים ולשכנע את בית המשפט להרים את המסך אל עבר בעלי המניות, מצליח, באמצעות כוחו בשוק, להחתים את בעל המניות בחברה פרטית על ערבות אישית לחובותיה של החברה.

אליה וקוץ בה לאור השינוי - כל חברה בע"מ, נזכיר בעירבון מוגבל, הופכת להיות חברה שאינה מוגבלת בעירבון, שכן בעל המניות חתום על ערבות לחובותיה ללא הגבלה בסכום (למעשה הבנק מחליט על מידת המוגבלות).

דרך זו אומנם מחזקת את הבנק, אולם מחלישה את יתר הנושים, אשר אינם מחתימים את הבעלים על ערבות אישית.

לבנק יש יתרון רב על יתר הנושים - בכוחו לעקל רכוש של חייבים מבלי לבצע "הרמת מסך", מאידך, יתר הנושים נשארים ללא כלום.

כיום בעל עסק שמתמוטט, מאבד את כל רכושו הפרטי בעיקול עבור הבנק. המצב שנוצר בעת הנוכחית הוא שחברה בע"מ מתאימה רק למי שמחזיק את רכוש החברה בפועל.

מי שברשותו רכוש פרטי עלול לאבד אותו אם העסק שלו, פרי כפיו, יתמוטט: הקמת חברה בע"מ נועדה עבור אלו שברשותם רכוש אותו הם מעוניינים להשקיע בדרך של סיכוי/ סיכון ולא לבעל עסק פרטי המסכן את רכושו הפרטי.

אז מה הפתרון המוצע?

החזרת עטרה ליושנה, החזרת מעמדן של החברות בע"מ כגופים שכדאי להתעסק עמם במקום גופים שיש להיזהר מהם, זאת בדרך של תיקון חקיקתי אשר:

1. יאסור על קבלת ערבויות אישיות מבעלי מניות ו/או צדדים שלישיים אחרים לחברה בע"מ.

2. במקביל חיקוק בעל סנקציית הרמת המסך אשר יחייב כל חברה בע"מ להיות בכל רגע נתון בעלת הון עצמי של לא פחות משליש מהיקף ההתחייבויות של החברה.

תיקון זה של החוק יאפשר למעשה היווצרות של מעמד עסקי יציב ובריא במדינה - כל הגופים ובפרט הבנקים יפעלו מול חברות בע"מ תוך תמחור סיכון ידוע מראש, אולם מבלי להשאיר בעלי חברות עם בתים הרוסים וממוטטים כללית הנמצאים בהליך פשיטת רגל אישית.

אלו אשר אין בידם הון עצמי, יפעלו באופן מחושב יותר וזהיר תוך התנהלות מסוכנת פחות, ובמקרה של עוקץ, ניתן יהיה להגיע בקלות אל רכושם הפרטי מבלי להזדקק להרמת המסך.

*אין באמור לעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; כמו כן התוכן באתר לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש לקחת בחשבון שמידע משפטי מטבעו מתיישן. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!