"לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב", כתב רבי יהודה הלוי, אשר חי בספרד, כביטוי לערגתו לארץ ישראל. השיר אמנם נכתב בימי הביניים, אך דומה כי הוא תקף גם היום. באמצעות האינטרנט, ישראלים רבים השוהים בחו"ל יכולים להתעדכן בנעשה בישראל בזמן אמת, וחלקם אף מגדילים לעשות וחולקים את תחושותיהם לגבי האירועים בישראל.


למשל הבחירות שנערכו בחודש מרס השנה, גררו תגובות רגשיות עמוקות גם מצד ישראלים השוהים בחו"ל. תגובות אלו קיבלו ביטוי בפרסומים מפורטים ברשתות חברתיות, בבלוגים ובפורומים, שבהם שטחו אותם ישראלים לשעבר את משנתם הפוליטית, וקראו לתמוך במפלגה זו או אחרת.


הפגנת מעורבות במה שקורה בישראל ברשתות החברתיות עלולה להיות בעוכריכם


השאיפה למעורבות בחיים בישראל מצד אנשים שחיו בה עד לא מזמן היא טבעית, אך ככל שאותם אנשים טוענים כי ניתקו את תושבותם הישראלית לצורכי מס, וכי אינם חבים במס הכנסה או בביטוח לאומי בישראל, מתן ביטוי למעורבות הזו עלול להיות בעוכריהם במצבים מסוימים ולהעיד על קשר סובייקטיבי חזק לישראל, ובכך לסכל את הטענה כי אינם תושבי ישראל.


"תושב ישראל" שהוא יחיד מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה כמי שמרכז חייו בישראל, כאשר לצורך קביעת מרכז חייו של היחיד יובאו בחשבון מספר קריטריונים אובייקטיביים, כגון מקום ביתו הקבוע, מקום מגורי משפחתו, מקום עיסוקו או העסקתו, מקום האינטרסים הכלכליים שלו ומקום פעילותו בארגונים. לאלו הוסיפה הפסיקה עוד קריטריון אחד: הקריטריון הסובייקטיבי, כלומר היכן הנישום עצמו רואה את מרכז חייו.


בפסק דין גונן קבע בית המשפט העליון כי ההיבט הסובייקטיבי מתעניין בזיקות הנפשיות הקושרות בין האדם למקום, ואת הרגשת השייכות שלו למקום. בפסקי דין שונים נקבע כי המבחן הסובייקטיבי בדרך כלל לא יעמוד בפני עצמו, אלא ישמש כמבחן עזר, אשר יש בו כדי לחזק את המסקנה שהנישום הוא תושב של אחת המדינות.


המועד שבו ניתק היחיד את תושבותו הישראלית והפך לתושב חוץ נקבע ממקרה למקרה, בהתבסס על אותם פרמטרים של מבחן מרכז החיים. לעתים, מנתק היחיד את זיקותיו מישראל בהדרגה לאחר מועד העזיבה, ואז מועד ניתוק התושבות עשוי להיקבע רק לאחר שהות של תקופה מסוימת מחוץ לישראל. רשות המסים מחזיקה בעמדה עקרונית, שלפיה מועד ניתוק מרכז החיים מישראל הוא אך ורק לאחר שהיחיד שוהה פרק זמן של ארבע שנים מחוץ לישראל.


במאמר מוסגר נציין כי אנו חולקים על העמדה הגורפת של רשות המסים, אך ברי כי שהייה ארוכה של הנישום מחוץ לישראל עשויה להצביע על ניתוק תושבות מישראל כבר ביום העזיבה.


שוהים בחו"ל פחות מארבע שנים? חשבו פעמיים לפני שאתם פותחים בלוג על המצב בארץ


במקרי גבול, שבהם היחיד שוהה מחוץ לישראל פחות מארבע שנים, חשיבותו של ההיבט הסובייקטיבי מתעצמת. בפסק דין צור שהתה הנישומה שנתיים ושמונה חודשים בהונג קונג, ונאלצה לחזור לישראל לאחר שהעסקתה שם הסתיימה במפתיע. בית המשפט ייחס חשיבות רבה לעדותה של הנישומה כי התכוונה לשהות שנים רבות מחוץ לישראל, ולכך שראתה עצמה כתושבת הונג קונג.


ומכאן לענייננו. דומה כי ישראלי לשעבר השוהה שנים רבות במדינה זרה, אשר פותח בלוג באינטרנט ובו הוא נותן פומבי לדעתו על המצב בישראל, לא יושפע מכך באופן מהותי, שכן לאחר תקופה כה ארוכה, זיקותיו האובייקטיביות למדינה הזרה תהיינה מספיק חזקות כדי לבסס טענת מרכז חיים מחוץ לישראל, ופרסום הגיגיו על ישראל לא יעלה או יוריד.


אך יחיד שאלו הן שנותיו הראשונות במדינה זרה, נמצא בסיכון גבוה יותר. ייתכן כי לאחר זמן מה יעזוב את המדינה הזרה ויחזור לישראל. במצבים מעין אלו, יהיה לו קשה יותר להוכיח כי העתיק את מרכז חייו למדינה הזרה, ודווקא המבחן הסובייקטיבי עשוי להוות את "לשון המאזניים".


בלוג העוסק בישראל או פרסומים בפייסבוק העוסקים לעתים קרובות בישראל, עלולים להצביע על זיקה סובייקטיבית חזקה לישראל, ולהטות את הכף לכיוון של תושבות ישראלית גם בתקופת השהות במדינה הזרה. פקיד השומה עשוי לשים את ידו על אותם פרסומים, ולהשתמש בהם כראיה לחיזוק עמדתו, וכתוצאה מכך להביא לחבות במס הכנסה ובביטוח לאומי בישראל.


מאת עו"ד (רו"ח) מאורי עמפלי ועו"ד שי ארז, ממשרד עמפלי עריכת דין מיסים