לאחרונה נוכחתי לדעת, כי מוסד תרבותי מן המעלה הראשונה מעסיק את כל עובדיו מבלי שהוחתמו על חוזה עבודה מסודר. העובדים נאלצים להסתמך על הבטחות שניתנו להם במהלך קבלתם לעבודה, ואין להם שום מסמך המעגן את זכויותיהם ותנאי עבודתם.

 

זה לא תקין.

חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב - 2002 קובע כי לכל המאוחר, לאחר 30 יום ממועד תחילת העבודה, חייב מעביד למסור לעובד מסמך כתוב שבו יפורטו תנאי ההעסקה - זהות המעביד, תאריך תחילת העבודה, תיאור עיקרי התפקיד, זהותו ותפקידו של הממונה הישיר על העובד, שכר העבודה ורכיביו, אורכו של יום עבודה או שבוע העבודה הרגילים של העובד, מהו יום המנוחה השבועית של העובד ופירוט התשלומים הסוציאליים להם זכאי העובד (קרן פנסיה, קרן השתלמות, קופת גמל וכיו"ב).

 

החוק קובע, כי גם במקרה של שינוי באחד מן הדברים המפורטים לעיל, מחוייב המעביד למסור לעובד הודעה אודות השינוי.


לגבי עובדים שעובדים במקום העבודה עוד לפני שחוקק החוק בשנת 2002, קובע החוק כי גם הם זכאים לקבל מסמך ובו פירוט תנאי העסקתם, ועל המעביד למסור להם אותו תוך 30 יום מיום שדרשו זאת.

חשוב לדעת, כי מעביד שמפר את הוראות החוק בעניין זה חשוף לתשלום פיצויים לעובד, על פי החלטת בית הדין האזורי לעבודה.