ליצור זה אנושי. כמעט כמו לטעות. חלק מאיתנו יוצרים בלי לתת את הדעת לכך. אנו כותבים סיפור קצר, אנו מציירים שרבוט וכותבים שירה. לא תמיד כחלק מעיסוקינו. לא תמיד כמקור פרנסה. עדיין יוצר הוא יוצר. כדברי בית משפט בעא 360/83 סטרוסקי בעמ ואח' נ' גלידת ויטמן בעמ ואח': "...כשלמות אחת. אם, למרות השימוש שעשה המחבר בנושא קיים, השקיע ביצירה די מאמץ וכישרון עצמאיים משלו, שמקורם בו, תהיה היצירה מוגנת...". כלומר מקוריות ומעט השקעה ו...באה לעולם יצירה.


קיימים מקרים בהם היוצר נפרד מהיצירה ומהזכויות הכלכליות המגולמות בה. כלומר הוא מוכר (בתמורה או שלא בתמורה) את היצירה ומעביר את הזכויות בה לאחר.


מקרים אופיינים הינם עובד שיוצר במסגרת עבודתו ואזי לרוב הזכויות הינן של המעסיק. ראה סעיף 34 לחוק. או יצירה מוזמנת - אדם היוצר עבור מישהו שהזמין את היצירה. ראה סעיף 35 לחוק. לא נדון בנושאים אלו כיום אבל החשוב הוא כי גם בעת העברת הזכויות לאחר.


הזכות המוסרית הינה נפרדת וגם אם אין בה יכולות להשיא רווחים או למנוע שימוש ביצירה עדיין היא בעלת משמעות לא מבוטלת. זו לשון סעיף 45 (ב) לחוק: "הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר".


מהי הזכות המוסרית?


הסבר כללי הוא כי מדובר בחבל הטבור המחבר בין היוצר ליצירתו וזאת גם אם לו בה עוד זכויות. הרי התשיעית תמיד תהיה התשיעית של בטהובן גם אם הוא נפטר לפני כמעט מאתיים שנים. העורב תמיד יתפרץ לבית ויאמר Nevermore (אל עַד-אֵין-דוֹר") יהיה העורב של אדגר אלן פו למרות שהוא והעורב אינם כבר מעל ל-150 שנים.


לשון סעיף 46 לחוק קובעת בסעיף הראשון כי זכותו המוסרית של היוצר היא כי שמו ייקרה על היצירה בהיקף הראוי בהתאם לנסיבות, ובסעיף השני כי אין להטיל פגם ביצירה או לשנות אותה באופן שיכול לפגוע בשמו של היוצר או בכבודו.


הראשון ברור ויחסית קל. בלשון העם מדובר בזכות לקרדיט. כמו בדוגמאות שלי לעיל. כאשר תזמורת תנגן את התשיעית תמיד יצוין בתוכניה או בפרסום ההופעה כי זו התשיעית של בטהובן. כאשר יודפס ספר של אדגר אלן פה יירשם כי זוהי יצירתו.


כמובן שטיב הקרדיט והיקפו משתנה בהתאם ליצירה ודרך הצגתה. בצילום יופיע שם הצלם מתחתיו בדרך כלל, בפסל יהיה שלט קטן בצדו ובציור חתימת הצייר בתחתית.


השני מורכב יותר. מכונה הוא בדרך כלל - שלמות היצירה. השתרשה ההבנה כי היוצר הביא לעולם יצירה ויש לכבדה ולכבדו. כלומר שינוי היצירה עלולה להוות פגיעה בזכות המוסרית של היוצר. כלומר שינוי פסל או אפילו מבנה אדריכלי ללא אישור היוצר יכולים להיות הפרת הזכות המוסרית.


גם היו מקרים בהם שימוש ביצירה עבור מטרות פוליטיות יכולה להיות הפרה של הזכות המוסרית. ראה למשל ת"א (שלום חי') 9916-10-10 זיו נ' עמיר בניון ותנועת 'אם תרצו' וכן ת"א (שלום ת"א) 30924/85 בלטיאנסקי נ' תנועת כך.


אין להמעיט ולזלזל בנושא זה. נטילת יצירה ועיבודה וזאת למרות שהזכויות בידיי, עלולות להקים חבות בגין הפרה של זכות מוסרית. מהחוק והפסיקה ניתן ללמוד כי לא כל שינוי אסור. ככל שניתן לקבל הסכמת היוצר, מה טוב, אולם אם לא ניתן לקבל הסכמתו יש להקפיד כי השינוי מכבד ולא פוגע. כמובן שמומלץ וכדאי להתייעץ עם עורך דין התמחה בתחום לפני כן.