בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קיבל לאחרונה תביעת פיצויים שהגיש בעל שיוצג על ידי עו"ד יהודית שם טוב נגד אשתו לשעבר לאחר שגילה כי הילד שגידל במשך כחמש שנים כבנו הוא לא בנו הביולוגי.

 

לאחר בחינת כלל העדויות והראיות השופט קבע כי האישה הפרה את חובתה לנהוג בתום לב כלפי בעלה דאז בכך שהונתה אותו ביודעין ולא גילתה לו במשך חמש שנים כי הילד שגידל הוא אינו בנו הביולוגי. עוד נקבע כי האישה נושאת באחריות כלפי הבעל גם מכוח דיני הנזיקין מכיוון שהתרשלה כלפי בעלה בכך שלא גילתה לו כי אינו אביו הביולוגי של הילד ובעקבות זאת גרמה לו נזק.

 

האישה הרתה לגבר אחר והסתירה את המידע מבעלה במשך חמש שנים


לפי העובדות שפורטו בפסק הדין, הצדדים נישאו זה לזו בחו"ל בנישואים אזרחיים בשנת 2011 ובשנת 2014 נולד להם ילד. בני הזוג נפרדו בשנת 2019 ובסוף אותה שנה נישואיהם הותרו.

 

האישה הכירה גבר אחר במסגרת עבודתה והרתה לו תוך שהיא מסתירה את זהותו מבעלה כדי שיסבור שהילד הוא בנו הביולוגי. במועד הפירוד של הצדדים, האישה סיפרה לבעלה כי הילד הוא לא בנו הביולוגי.

 

הבעל שיוצג על ידי עורכת הדין יהודית שם טוב טען כי האישה גרמה לו נזק כספי בסך של 500 אלף שקלים במהלך חמש שנים בגין הוצאות שהוציא עבור הילד. האיש הוסיף וטען כי מעשי האישה גרמו לו נזק לא ממוני בסך של 350 אלף שקלים בגין בושה והשפלה, פגיעה נפשית, כאב וסבל, פגיעה בכבוד, באוטונומיה וביכולתו להינשא שנית.


מנגד, האישה טענה כי היא נאלצה להיעזר בתורם זרע כדי להרות מתוך תקווה כי הילד שייוולד יסייע לה לשקם את יחסיה עם בעלה. האישה הוסיפה כי דווקא הגבר הוא זה שהפר את חובת תום הלב כלפיה בעת שהציג בפניה מצג שווא רשלני בדבר עקרותו. לפיכך ביקשה מבית המשפט לייחס לו אשם תורם בשיעור של 200%. נוסף על כך, האישה טענה כי במהלך נישואיהם הגבר נקט כלפיה באלימות והסתיר ממנה את מחלת העיניים שממנה סבל.

 

חובת תום לב ויחסי אמון מחייבים בין בני זוג


השופט ציין כי בין בני זוג מתקיימים קשרים חוזיים או מעיין חוזיים הנוגעים לתחומים שונים. מדובר ביחסי אמון מיוחדים המלווים בחובת אמון מיוחדת שמבוססת על גילוי מלא של מידע ביחס למעשיהם של כל אחד מבני הזוג אשר משפיעים על בן הזוג האחר.

 

עוד צוין כי סעיף 61(ב) לחוק החוזים מחיל את חובת תום הלב על כלל היחסים המתקיימים בין בני האדם ולכן חובה זו חלה גם במסגרת יחסים שבין בני זוג. חובה זו אף מתגברת במצב שבו לאישה יש יתרון על הבעל ביחס למידע הנוגע לזהות האב הביולוגי של בנה.

לפיכך, השופט קבע כי האישה הפרה את חובת הגילוי ואת חובת תום הלב שלה כלפי בעלה בעת שפעלה ביודעין במטרה להונות אותו.

 

האישה התרשלה כלפי בעלה בכך שהסתירה ממנו מידע מהותי


נוסף על כך, השופט קבע כי במקרה זה מתקיימים כל יסודותיה של עוולת הרשלנות הכוללים קיומה של חובת זהירות של האישה כלפי הבעל, הפרת חובת הזהירות על ידי האישה ונזק שנגרם לבעל בעקבות המעשים. כמו כן נקבע כי האישה התרשלה כלפי בעלה בכך שהעלימה ממנו את המידע אודות זהות האב הביולוגי של הילד, ולכן מחויבת לפצותו על הנזק שנגרם לו.

 

השופט הוסיף כי אין סיבה לפטור את האישה מאחריות למעשיה כאשר היא הסתירה במכוון את זהות האב הביולוגי של בנה תוך הונאת בעלה. כמו כן נקבע כי אין הצדקה להטיל על הבעל אשם תורם כלשהו במקרה זה מאחר שהאישה לא הוכיחה את טענותיה בדבר אלימות שהפעיל הבעל כלפיה ובדבר הבעיות הרפואיות שמהן סבל במהלך הנישואים.

 

מעשי האישה נחשבים להפרה חמורה של חובות תום הלב והאמון בין בני זוג


בסופו של דבר, השופט קבע כי לנוכח התנהגותה המכוונת של האישה שבחרה להסתיר מבעלה את זהות האב הביולוגי של בנה, מוצדק לפסוק לגבר פיצויים מוגברים - עונשיים. זאת, בשל העוולה הנזיקית המכוונת שביצעה האישה כלפי הבעל המהווה גם הפרה קשה של חובות תום הלב והאמון בין בני זוג.

 

על כן, בשל חומרת המעשה ולצורך הרתעה, השופט חייב את האישה לשלם לבעל פיצויים מוגברים בסך של 250 אלף שקלים בתוספת שכר טרחת עורך דין בסך של 25 אלף שקלים.

 

תלה"מ 40832-12-19