רשלנות רפואית בטיפול שיניים, יכולה להתרחש הן בטיפול הכרחי – כירורגי והן בטיפול אסתטי.


הואיל ותחום טיפולי השיניים הינו מגוון ישנה חשיבות גדולה מאוד כי הטיפול יבוצע על ידי רופא שיניים המתמחה בסוג הבעיות הספציפיות מהן סובל המטופל.


רשלנות רפואית יכולה להתרחש כבר בשלב האבחון, כאשר הרופא אינו מאבחן את הבעיה, או מאבחן באופן שגוי או מאבחן בשלב מאוחר את הבעיה. האבחון השגוי נובע מחוסר תשומת לב, חוסר ידע או העדר ניסיון.

 

ישנם מקרים בהם הרשלנות הרפואית מתרחשת בשלב ההכנה לטיפול ו/או בטיפול עצמו


הרופא אינו עורך בירור אודות רגישות המטופל לחומרי הרדמה או תרופות, אינו מבצע את הבדיקות הדרושות או מבצע את הטיפול עצמו בחוסר מיומנות או מקצועיות ובכך, גורם לנזק שלא היה נגרם, לו הטיפול היה מבוצע על פי סטנדרט רפואי סביר.


כך, לדוגמא, במקרה של החדרת שתל בלסת התחתונה ע"י רופא השיניים אשר גרם לפגיעה בתעלה המנדיבולרית – תעלת העצב בלסת התחתונה הכרוכה בתופעות לא נעימות כגון: חוסר תחושה בשפה, לעיתם גם בסנטר, תחושת נימול וכו' יש לבדוק האם בוצעה בדיקת CT בטרם החדרת השתל, כאשר אי ביצוע בדיקה כזו, המציגה בפני הרופא תמונה מלאה באשר למיקום תעלת העצב, עלולה להיחשב בגדר רשלנות רפואית.


מחדל בביצוע מעקב רפואי סדיר אחר המטופל, יכול גם הוא להיות בגדר רשלנות רפואית בטיפול. קל וחומר, כאשר מדובר בטיפול מורכב, אשר עלולים להיות לו סיבוכים והוא דורש ביקור חוזר אצל רופא השיניים לאחר תקופה מסוימת על מנת לוודא שהטיפול לא גרם לסיבוך.

 

כאשר רופא השיניים לא מבצע מעקב רפואי, הוא פוגע בטיב הטיפול וחורג מחובת הזהירות שלו ומסטנדרט הטיפול המקובל. אם התנהגות זו גרמה לנזק, הרי שמדובר ברשלנות רפואית.


גם במקרים בהם לא הוכחה כל רשלנות רפואית בטיפולי השיניים ואף לא נגרם כל נזק, אולם למטופל לא נמסרה מלוא האינפורמציה, לרבות ההסברים באשר לסיכונים ולסיבוכים הכרוכים בטיפול וכן אפשרויות הטיפול באותו מקרה, הרי שיכול מחדל זה כשלעצמו להוות עילה להכרה בראש נזק של פגיעה באוטונומיה, זאת ללא קשר לשאלת הנזק שנגרם מאותו טיפול וללא צורך להוכיח קשר סיבתי בין אי קבלת הסכמת המטופל לטיפול ובין הנזק. כך לדוגמא במקרה המובא לעיל של החדרת שתל הפוגע בעצב, הרי שעל הרופא ליתן את מלוא ההסברים באשר לסיכונים ו/או לסיבוכים הכרוכים בהחדרת שתלים כגון: פגיעה בעצב, וגם אם הפגיעה בעצב כשלעצמה אינה תוצאה של רשלנות רפואית, עצם אי מתן ההסברים כאמור פוגעת באוטונומיה של המטופל ומזכה בפיצוי.


הפיצוי במקרה זה נובע מן ההכרה כי בביצוע פרוצדורה רפואית בגופו של אדם שלא בהסכמתו המודעת ישנה פגיעה בכבודו ובזכותו לאוטונומיה. לחולה זכות לבחור אם לקבל טיפול רפואי ואיזה טיפול רפואי יינתן לו.


המחברת הינה עו"ד במשרד עורכי דין בחדרה – פודורובסקי, העוסק בתחומי נזיקין, מקרקעין, משפט אזרחי, מסחרי וליטיגציה.