אכיפה בררנית היא אחת הסיבות להיענות לדרישת ההגנה מן הצדק ולכן מהווה טענה מקדמית שעליה להיות מוצגת בפתיחת המשפט. למעשה, היא תקבע במידה רבה אם אכן כתב האישום מוצדק, עם זאת ניתן להעלותה במהלך המשפט ואף בשלב הערעור. טענת האכיפה הבררנית אינה קשורה לשאלה אם הנאשם אכן ביצע את המיוחס לו, אלא בוחנת את טיב התנהלות הרשות. בית המשפט אינו מקל ראש בבחינת הטענה לאכיפה בררנית בשם השאיפה לצדק ועקרון השוויון הנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהם נר לרגליו.

 

הגנה מן הצדק

 

חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982 קובע את סדר העניינים במשפט הפלילי. משנת 2007, מונה החוק שורה של טענות הגנה, המכונות "הגנה מן הצדק", המקנות לבית המשפט סמכות לבטל כתב אישום ומטרתן לקיים את שלטון החוק, להבטיח שוויון בפני החוק ולפעול למען הצדק. אימוץ ההגנות נעשה ע"י בית המשפט עוד לפני שהיה מעוגן בחוק מתוקף עקרון הביקורת השיפוטית. ישנן מספר סיבות להיענות לדרישת ההגנה מן הצדק, בהן: אכיפה בררנית, פגמים ומחדלים בחקירת הנאשם, התמהמהות בהגשת כתב אישום, העדר אפשרות למשפט הוגן ועוד.

 

בערעור פלילי 4855/02 מ"י נ' בורוביץ ואח' בית המשפט העליון קבע 6 מבחנים לבחינת סוגית ההגנה מן הצדק:

 

1. הבטחת קיומו של הליך פלילי "ראוי, צודק והוגן "... "מטרתה לעשות צדק עם הנאשם ולא לבוא חשבון עם הרשויות".

 

2. "לא כל מעשה נפסד של הרשות יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק".

 

3. כאשר התנהגות הרשויות נובעת מנסיבות שאינה תלויות בהן "במקרה הנתון לא יהיה ניתן להבטיח קיום משפט הוגן. מצב דברים זה צפוי להתרחש במקרים חריגים ביותר".

 

4. בכל בחינה של ההגנה מן הצדק ישנם 3 שלבים:

 

א. זיהוי הפגמים שנפלו בהליכים.

 

ב. האם ההליך הפלילי ,חרף הפגמים, פוגע באופן חריף בתחושת הצדק.

 

ג. האם ניתן רפא את הפגמים בהליך מבלי לבטל את כתב האישום.

 

5. החלטת הרשות חרגה בבירור ממתחם הסבירות עד כדי פגיעה באופן חריף בתחושת הצדק וההגינות.

 

6. מקומה של הטענה "הגנה מן הצדק" מקומה לעלות מיד בתחילת הדיון.

 

מקרים של אכיפה בררנית של רשות מקומית

 

היתרי בניה: בדצמבר 2014 פסק בית המשפט לטובת תושב שנתבע על ידי העירייה בשל תוספת בנייה ללא היתר ואי הריסת מחסן בחצר ביתו. הנאשם טען כי יש למחוק את כתב האישום בשל אכיפה בררנית. בפני בית המשפט הוצג תיעוד של עשרות בניות בלתי חוקיות ברחובות הסמוכים לביתו של הנאשם ותמלול שיחה עם נציג העירייה ממנה עלה שהעירייה אכן לא הגישה כתבי אישום נגד שכני הנאשם ויתרה שהיא פועלת נגד הנאשם בשל תלונות של שכנו שאף הוא חרג בבנייה. בית המשפט קבע כי אכן העירייה נקטה באכיפה בררנית והפלתה לרעה את הנאשם, זיכה את הנאשם וביטל את כתב האישום.

 

אכיפה בררנית נגד עסקים

 

ב-2009 עיריית ת"א תבעה בעל מכולת בגין פתיחת עסק מעבר לשעות המותרות ללא היתר (במנוגד לחוק עזר תל אביב-יפו תש"מ - 1980, סעיף 3). בבית המשפט הודה הנאשם במיוחס לו אך טען לאכיפה בררנית הואיל ובעלי עסקים דומים לשלו, הפועלים באותן שעות, עוברים אף הם על חוק העזר אך לא התבצעה נגדם אכיפה מכיוון שלא הוגשה בעניינם תלונה. מול התשתית הראייתית של הנאשם לא הציגה העירייה שום תשתית ראייתית או מנהלתית המצדיקה אכיפה בררנית ולכן פסק בית המשפט לטובת הנאשם וביטל את כתב האישום.

 

לסכום: ניתן לראות כי בתי המשפט נוהגים לבטל כתבי אישום כאשר ברור ללא ספק ,כי הרשות לא עמדה במבחנים אשר בית המשפט קבע. אך מנגד ראוי להדגיש כי ישנם מקרים בו דן בית המשפט בסוגיה "הגנה מן הצדק"  אינו מבטל את כתב האישום, אלא נהפוך הוא.

 

בע"פ 4855/02 קובעים השופטים בעליון כי "משום חומרתן היתרה של עבירות ההגבל העסקי, שעניינן בתיאום מחירים ובחלוקת שוק בין ספקים מתחרים, העונש שככלל יש להטיל על מבצעיהן ראוי שיכלול הן קנס בשיעור גבוה, שמטרתו לפגוע בכיסו של המבצע, שנשא את עיניו להשגתה של טובת הנאה פסולה, הן מאסר בפועל שלא על דרך עבודת שירות, שמטרתו כפולה – לבטא את החומרה שבה בית-המשפט מתייחס לעבירות מסוג זה ולהרתיע את כלל ספקי הסחורות והשירותים מפני ביצוע עבירות דומות", ולא זו בלבד אלא שבית המשפט קובע שמן הראוי היה להגדיל את גובה הקנס שהוטל על הנאשמים מאחר שגובה הקנס שהוטל על שהושת על הנאשמים אינו משקף נכונה את חומרת מעשיהם.

 

 

 

אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.

 

 

 

 

 

 

 

 


עודכן ב: 01/04/2015