כאשר בעל עסק מחליט להעסיק אדם נוסף, בין אם כעובד שכיר מן המניין ובין אם כקבלן משנה או אפילו שותף, הוא מאפשר לאותו אדם להתמקצע בתחום עיסוקו ואף להיחשף לסודות מקצועיים רבים ובכלל זאת נתונים רבים על העסק, על מוצריו ושירותיו, על שולי הרווח, על הלקוחות, על הספקים ועוד. לפיכך, מקובל להחתים את אותו האדם בטרם תחילת העסקתו או שיתוף הפעולה העסקי עימו על הסכם הכולל תניית אי-תחרות.

מהי תניית אי-תחרות?


תניית אי-תחרות יכולה להיות מאוד פרטנית וגם מאוד כוללנית, אך תכליתה היא אחת, למנוע מאדם אשר נחשף לסודות מסחריים של עסק לעשות בהם שימוש פסול ובכך להתחרות כנגד אותו עסק בתנאים בלתי-הוגנים.


תניית אי-תחרות יכולה להיות ליבת ההסכם בין הצדדים או, כפי שנהוג לרוב, נושא אחד מדי רבים אשר מוסדר בהסכם העסקה של עובד או הסכם שותפות או שיתוף פעולה עסקי (כגון קבלנות, זכיינות וכו'), כאשר ישנם הבדלים מאוד משמעותיים בין הוספת תניית אי-תחרות במסגרת הסכם העסקת עובד ולבין הוספתה במסגרת הסכם אחר כגון בשותפות עסקית.


תניית אי-תחרות בהסכם העסקה


על יחסי עובד ומעביד, עוד משלב המשא ומתן לקראת ההעסקה ועד לאחרי סיום ההעסקה, חלים דיני העבודה וכל מחלוקת (כולל לעניין הסכם העסקה) דינה להתברר במסגרת בתי הדין לעבודה, אשר כפופים לסדרי דין נפרדים ופועלים מתוך רציונל נפרד.


כך למשל, נקודת הפתיחה בניתוחו של הסכם העסקה ותניית אי-תחרות המצויה בו היא כי מדובר בהסכם בין צד חזק (המעסיק) לבין צד מוחלש (העובד) הכמהה לפרנסה ולפיכך יסכים כמעט לכל תנאי, אף אם זה מקפח. מלבד זאת, בית הדין לעבודה ייתן משקל משמעותי לחופש העיסוק של עובד המסיים את עבודתו במקום מסוים, קל וחומר אם פוטר ולא התפטר, ולזכותו של אותו עובד להתפרנס בכבוד במקצוע שרכש ועל בסיס ניסיון העבודה שצבר, בין היתר, אצל אותו מעסיק שהחתים אותו על תניית אי-תחרות. בהתאם לכך, נטיית בתי הדין לעבודה היא לתת פרשנות מצומצמת ביותר לתניות אי-תחרות בהסכמי העסקה ולעתים רבות תניות מסוג זה אף נפסלות לחלוטין ומבוטלות.


על מנת שתניית אי-תחרות תהיה תקינה וראויה, עליה להיות מאוזנת ומצומצמת. לדוגמה, לא ניתן להגביל עיסוקו של עובד בתחום עבודה מסוים לחלוטין, אף לא לתקופה מוגבלת של כשנה או שנתיים, אלא רק לאסור עליו תחרות בלתי-הוגנת, כגון לעשות שימוש בסודות מסחריים ומידע פנימי שנחשף אליו העובד במהלך עבודתו או לחלופין, לתת לעובד פיצוי בגין האיסור על התחרות, אשר יהיה בו כדי למנוע פגיעה ביכולתו להתפרנס.


לפיכך, על תניית אי-תחרות להיות מנוסחת בקפידה על-ידי עורך דין העוסק דרך קבע בעריכת הסכמי העסקה.

תניית אי-תחרות בהסכם שותפות


להבדיל מהסכם העסקה, הסכם שותפות עסקית אינו כפוף לדיני עבודה ולבתי הדין לעבודה וסכסוכים שמקורם בהסכמים מסוג זה מתבררים במסגרת תביעות אזרחיות בבית משפט השלום או המחוזי (בהתאם לשווי הכספי). במקרים אלו הדגש המשפטי יינתן על בחינת חוקיות ההסכם בהיבט של דיני ההגבלים העסקיים, קרי, שאין מדובר בהסכם כובל (קרטל) הפוגע בכללי התחרות החופשית.


גם לצורך הסכמי שותפות מומלץ להיוועץ עם עורך דין, שכן הפרת דיני ההגבלים העסקיים עלולה לטמון בחובה עונשים כבדים וסנקציות פליליות.  

 


עודכן ב: 06/01/2016