הליך פשיטת הרגל נועד לתת לאדם השקוע בחובות את האפשרות למחוק את חובותיו ולפתוח דף חדש בחייו. אמנם גם נושה רשאי לבקש להכריז על אדם כפושט רגל בתנאים מסוימים, אך ברוב המקרים החייב עצמו הוא זה אשר יוזם הגשת הבקשה לפשיטת הרגל.


חשוב לציין כי בית המשפט מקפיד על כך שחייב אשר מגיש את הבקשה יצר את חובותיו בתום לב, וזאת כדי למנוע אפשרות של ניצול ההליך לרעה.


שלבי הליך פשיטת הרגל


ההליך עצמו מורכב מארבעה שלבים עיקריים. בשלב הראשון מוגשת בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל. החייב מפרט את חובותיו וכיצד הם נוצרו. בית המשפט בוחן כל בקשה באופן סובייקטיבי, ומחליט האם החייב מתאים להליך פשיטת הרגל.


בשלב השני, אם בית המשפט לא דחה את הבקשה, יינתן צו כינוס. ברגע שניתן צו הכינוס כל ההליכים המשפטיים נגד החייב מופסקים לאלתר, וניתן להתחיל להסיר עיקולים והגבלות שונות ככל שהוטלו.


בשלב השלישי מוכרז החייב כפושט רגל באופן רשמי. ההכרזה היא למעשה הכרה בזכותו של החייב לחסות תחת הגנות ההליך, ובדרך כלל אף הכרה בתום הלב של החייב.


השלב הרביעי והאחרון הוא אותו הפטר מיוחל אשר מסיים את ההליך באופן רשמי, ומאפשר לחייב לצאת לדרך חדשה.


מה עדיף, הוצאה לפועל או פשיטת רגל?


זו שאלה שחוזרת על עצמה, וכמו בכל דבר בחיים לכל הליך קיימים היתרונות והחסרונות שלו.


על קצה המזלג, היתרונות הבולטים בהליך פשיטת הרגל הם בראש ובראשונה "הדיפת" הנושים ומתן אוויר לנשימה לחייב. עם הגשת הבקשה מופסקים באופן מידי כל הליכי ההוצאה לפועל הקיימים נגד החייב.


יתרון בולט נוסף הוא מחיקת חובותיו של החייב כמו גם העובדה כי ההליך תחום בזמן, וזאת בניגוד להוצאה לפועל, שם עשוי החייב למצוא עצמו משלם חובותיו במשך שנים רבות, כאשר הריבית תופחת ואין לחובות סוף הנראה באופק.


אחד החסרונות של הליך פשיטת הרגל הוא שמדובר בהליך המחייב פיקוח צמוד בידי הנאמן, על כל המשתמע מכך. הנאמן דורש לקבל כל מידע אפשרי לגבי נכסים קיימים של החייב אשר מהם ניתן להיפרע, ומטרתו היא להכניס כמה שיותר כספים לקופת פשיטת הרגל.


בדרך כלל הליך הוצאה לפועל מתאים לחייב אשר חובותיו נמוכים יחסית, והוא מסוגל להיפרע מהם תוך פרק זמן סביר.


כאשר אדם השקוע בחובות מתלבט בין שני ההליכים, עורך דינו בוחן את המקרה שלו באופן ספציפי ומחליט, בין היתר, על פי היקף חובותיו וכמות נכסיו מהו ההליך המתאים ביותר עבורו.


אילו חובות אינם כלולים בהליך פשיטת הרגל?


מטרת הליך פשיטת הרגל היא כאמור לאפשר לאדם למחוק את חובותיו, שכן ללא ההליך אותם חובות היו מלווים אותו ככל הנראה למשך כל שארית חייו. עם זאת, חשוב לדעת כי גם עם קבלת ההפטר לא כל חובות החייב נמחקים. חובות למדינה כגון קנסות ודוחות חניה "ימתינו" לחייב לאחר סיום ההליך. נוסף על כך, חוב מזונות מכוח פסק דין, חוב מכוח ערבות שניתנה על ידי החייב וחוב אשר נוצר כתוצאה ממרמה: כל אלו חובות שלא יימחקו גם לאחר קבלת ההפטר.


פשיטת רגל: ההליך החדש


החל מספטמבר 2013, נכנסה לתוקפה רפורמה חדשה על ידי הכונס הרשמי, אשר באה להקל עם החייבים המצויים בהליך פשיטת הרגל. בעבר, החייב היה מוכרז כפושט רגל ולאחר מספר שנים מגיש בקשה לקבלת הפטר, כאשר בית המשפט מחליט אם לקבל את הבקשה או לדחותה על פי שיקולים שלו. הדבר יצר חוסר בהירות לגבי משך ההליך ופגם ביכולת של החייב לשקם את עצמו.


לא עוד. על פי הרפורמה החדשה, בתום 18 חודשים ממתן צו הכינוס, מגיש המנהל המיוחד לבית המשפט דוח הכולל לוח זמנים מדויק אשר תפור למידותיו של החייב. כך מקבל החייב 'הפטר מותנה' ובעצם יודע מתי בדיוק יסיים את ההליך, בהנחה כמובן שיעמוד בתנאים הנדרשים.


יצוין כי ישנם מקרים חריגים שבהם בדיון עצמו יינתן הפטר לאלתר, וזאת כאשר מדובר בחייב ללא נכסים וללא יכולת השתכרות.


המחוקק נתן לכל אדם אשר הסתבך ונקלע לקשיים כלכליים דרך מוצא. לאדם אשר כורע תחת נטל החובות, נרדף בהוצאה לפועל ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לנושים שלו, קיימת האפשרות להגיש בקשה לפשיטת רגל. ההליך אינו נעים ומן החייב נדרשת מחויבות ושיתוף פעולה מלא, אך בסופו של דבר מוצא עצמו אותו אדם לאחר קבלת ההפטר נקי מחובות, כפוף לסייגים שצוינו לעיל, כאשר אין אף נושה שרודף אחריו, מוכן ומזומן לפתוח דף חדש בחייו.


נכתב על ידי עו"ד איתי בר, מומחה להליכי פשיטת רגל.