משרדנו ייצג גבר בבית המשפט, בדיון בתיק שבו הגבר ואשתו לשעבר גרושים מספר לא מבוטל של שנים, ויש להם ילד משותף כבן 13. בהסכם הגירושין בין הצדדים נקבע כי הקטין יתגורר עם אמו והיא המשמורנית שלו, ואילו לגבר הסדרי ראיה נרחבים. מובן שהאב שילם מזונות לאורך כל השנים כדין.


בשנה האחרונה חלה הרעה במצבו של הקטין עת התגורר עם אמו. השינוי התבטא בירידה בלימודים, בתפקוד היומיומי ובהנאה הבסיסית ביתור מהחיים עצמם. הילד כבר לא רצה לגור עם אמו והיה מעוניין לעבור להתגורר עם אביו, שכן האב תמיד היה לצד בנו ותמיד בילה עמו, טייל איתו, היה לו לאוזן קשבת ועוד.


הקטין בחר מיוזמתו לעבור ולהתגורר עם אביו, ואף עמד על כך כי לחגיגת בר המצווה אמו לא תגיע.


האב פנה לעורך הדין רועי ברומר לייעוץ, ובהחלטה משותפת ואמיצה הוחלט על הגשת תביעה להעברת המשמורת, וזאת מתוך הכרה כי זו טובתו של הקטין.


עורך הדין נעזר בעקרון העל שחולש היום על כלל העקרונות, עקרון "טובת הילד". על אף העובדה כי האם היא המשמורנית, אין להתעלם מרצונו של הקטין ומטובתו. עורך הדין נעזר בתסקיר שמציג את האב כדמות משפרת ועוזרת לבנו.


לאחר שעבר להתגורר עם אביו, חל שיפור בציוניו של הקטין ובמצבו הכללי


מרגע המעבר לבית האב הקטין החל להשתפר בלימודים, נפתח להיכרות עם חברים חדשים והחל לחייך ככל בני גילו. עת היה הקטין עם אמו, קרה ההיפך הגמור. הקטין היה כבוי ודהוי ולא קיבל את היחס שלו זקוק ילד בגילו, ואילו אצל האב הוא קיבל הרבה יותר מכך.


האישה טענה כי האב מסית את הקטין. היא נעזרה בעובדה כי הקטין לא רצה לבלות עמה את בר המצווה, ואמרה שמדובר בניסיון של האב למדר אותה מחיי בנו. האישה טענה כי כך תמיד נהג האב וזאת לא פעם ראשונה שהוא עושה כך, ואין כאן כל רצון של הקטין אלא רצון אישי של האב שהקטין לא יתגורר עמה. האישה לא הרפתה והמשיכה בניסיונות להכפיש את האב תוך שימוש בביטויים לא הולמים, והכול במעטפת של הסתה לא נכונה אשר מעולם לא הוכחה על ידי אף גורם.


התיק הגיע לידי השופטת שניהלה את התיק הקודם של הצדדים. הדבר האמור היה אמור לפגוע בגבר, שכן בתיק הקודם ניתנה גושפנקה לעובדה שהאישה תהיה המשמורנית, ולגבר יהיו הסדרי ראיה.


למרות כל האמור, עורך הדין הציג את טענותיו ובית המשפט קיבל אותן. בסופו של דבר, טובת הקטין היא מעל הכול. אי אפשר להתעלם כמובן מהעובדה כי הקטין מסרב לראות את אמו, אך הדבר הנכון ביותר עבורו הוא שהמשמורת תעבור לידי האב. עוד נקבע כי האב יפסיק לשלם מזונות לאישה, שכן המשמורת עברה אליו.


מדובר בפסק דין משמעותי מאוד, שכן עקרון טובת הקטין קיבל נופך ממשי ואמתי. אי אפשר להתעלם מרצון הקטין. ההורים יכולים להתנגח זה בזו במשך שנים, אולם בסופו של דבר הקטין חש היכן המקום הטוב ביותר עבורו. במקרה הספציפי הזה, המקרה הטוב ביותר עבורו היה אצל אביו.