בכל הליך גירושין מתנהלים, ברוב המקרים, מאבקים בין שני בני הזוג על הזכויות והחובות של כל אחד מהם. המאבקים יתנהלו בשני מקומות שונים, בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. מאמר זה יסביר את הלך הרוח בקרב הזוגות ולאן מומלץ לכל צד לפנות לצורך מיצוי זכויותיו עד תום בהליך הגירושין.


הזכויות והחובות: הלכה למעשה


משמורת הילדים והסדרי ראייה: בהליך גירושין שבו מעורבים ילדים קטינים, קרי מתחת לגיל 18, ישנה הנחה ריאלית כי האם היא המשמורנית של הילדים ולאב הסדרי ראייה. מרבית האבות לא יילחמו על משמורת הילדים והחזקה המקובלת היא שהם יסתפקו בהסדרי ראייה סטנדרטיים. חשוב להדגיש כי שני ההורים יישארו האפוטרופוסים של הילדים באופן שווה וזה לא ישתנה.


מזונות הילדים: מזונות הילדים מורכבים מכמות הילדים של שני בני הזוג ומהיכולת הכלכלית של ההורה בעל הסדרי הראייה. הפסיקה קבעה כי המזונות עבור ילד אחד הם 1,250 שקלים בחודש.


בהנחה כי האם היא המשמורנית ולאב הסדרי ראייה, קביעת מזונות מעבר למקובל בפסיקה תלויה בעיקר ביכולת הכלכלית של האב וביכולתו האנושית לשלם תשלומי מזונות מעבר למינימום, ובמקביל לשמור על כבודו הבסיסי והמינימלי. המזונות ישולמו לילדים עד גיל 18 או השירות בצבא ולאחר מכן הסכום יופחת לשליש וזאת עד גיל 21.


מדור: זכותה של האישה למדור. שכירות או משכנתא, 33% עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים ו-50% עבור שלושה וארבעה ילדים. יודגש כי הסכומים הם מתוך התשלום החודשי עבור שכירות של האישה או המשכנתא החודשית שלה.


הוצאות נוספות: חלוקה שווה של גנים, חוגים, קייטנות וצהרונים. ישנה גם חלוקה שווה של הוצאות חריגות, כגון הוצאות רפואיות חריגות שאינן חלק מסל הבריאות.


מזונות אישה: בדוגמא הקודמת הייתה התייחסות למזונות הילדים אשר צופים פני עתיד. מזונות אישה, הלכה למעשה, הם פרי של החיים המשותפים בעבר.


תחילה נאמר כי מדובר במזונות לאישה בלבד, קרי ההיגיינה של האישה, הצרכים האישיים שלה, ביגוד, הנעלה, קוסמטיקה ועוד. אם האישה מורגלת לרמת חיים גבוהה, מעבר למקובל בין בני זוג, ולא עבדה עקב העובדה כי בעלה פרנס אותה ודאג לכל צרכיה, אזי היא זכאית למזונות אישה.


בשונה ממזונות ילדים, מזונות אישה הם מרגע הפרידה ועד למתן הגט. שוני נוסף ממזונות הילדים הוא שיש צורך להוכיח כי האישה אכן נתמכה בבעלה לצורך קבלת המזונות ולא מדובר בפועל יוצא של הגירושין.


כתובה: בני זוג אשר התחתנו בנישואין כדת משה וישראל, או במילים אחרות התחתנו בנישואין הלכתיים, חתמו על כתובה ובה הגבר קבע סכום שאותו ישלם לאישה ברגע של פרידה. בתי הדין כבר פסקו לא אחת בשורה של פסקי דין, כי בהנחה שהסכום שנרשם על הכתובה הוא ריאלי ולאישה עילה להתגרש, אזי ניתן לכפות על הגבר לשלם את הכתובה לאישה.


חלוקת רכוש: גולת הכותרת בהליך גירושין. בני הזוג לרוב צוברים רכוש משותף, כגון דירה משותפת, רכב משותף, ריהוט בדירה ועוד. כל שצוין יחולק שווה בשווה. ככל שיש בית משותף, הגבר יעדיף למכור אותו והאישה תעדיף לדרוש מדור ספציפי ולהישאר ולגור בבית ולמנוע את מכירתו. גם כאן, מדובר בטקטיקה בעת ניהול הליך הגירושין.


חלוקת זכויות סוציאליות ומוניטין: לרוב, הגברים פיתחו קריירה ענפה בעוד האישה ישבה בבית וטיפלה בילדים או עבדה בעבודה זמנית. הגבר צבר זכויות פנסיה במקום עבודתו, קרן השתלמות, ביטוחים שונים ועוד. לאישה האפשרות לדרוש חלוקה של הזכויות הסוציאליות שהגבר צבר ממקום עבודתו לאורך תקופת החיים המשותפים. ככל שהגבר פתח עסק במהלך הנישואין, הרי האישה זכאית לדרוש מחצית מהעסק.


חלוקת חובות: כפועל יוצא של חלוקת רכוש, גם החובות המשותפים מתחלקים שווה בשווה. אי אפשר ליהנות מהזכויות ללא החובות.


לאן כדאי לכל צד לפנות?


מבלי להרחיב יתר על המידה, הגישה המקובלת היא שבית הדין הרבניים נוטים יותר לטובת גברים, ובתי המשפט לענייני משפחה לטובת נשים.


את הדברים האלה צריך לקחת בעירבון מוגבל היות שמדובר בהנחה בלבד. ועדיין, חשוב לתת על כך את הדעת בעת פתיחת הליך הגירושין בקרב האישה או הגבר.


הליך גירושין טומן בתוכו מלחמות ומאבקים עיקשים על הזכויות והחובות של כל צד בהליך. כל אחד מבני הזוג ינסה למצות את זכויותיו עד תום. עורך דין הבקיא בדיני המשפחה, ינתב את הדרך של הלקוח או הלקוחה לעבר ניצחון ומיצוי הזכויות באופן מוחלט.