פסיקה תקדימית מ-21.3.2013 מפי בית המשפט העליון בעניינו של עזבון אדוארד ארידור ז"ל, מאפשרת להגיש תביעת פיצויים עקב הפקעות שהתיישנו, לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, וזאת לתקופה של שלוש שנים מיום פסק הדין.


מה משמעות הדבר?


המשמעות היא שבמארס 2016 ייסגר חלון ההזדמנויות לתבוע פיצויים בגין הפקעות שבוצעו לפני למעלה משבע שנים.


ראשית נשאל, מהי הפקעה?


הפקעת מקרקעין היא למעשה העברת זכויות במקרקעין באופן כפוי וכנגד תשלום פיצויים, בדרך כלל. הפקעה יכולה שתתבצע מכוח כמה חוקים ומתבצעת על ידי הרשויות, אם לצורך תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, דרכים, גנים, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות ועוד. כל זאת תוך פיצויי בעל הקרקע באופן מלא או חלקי. למרות ההשקות השונות בהליך זה לחוקים שונים ותכנוניים, הפקעה היא פעולה קניינית.


ההליך המשפטי על קצה המזלג


בשנת 2002 הגיש התובע, המנוח ארידור, תביעה עבור פיצויי הפקעה מכוח פקודת הקרקעות. מדובר בקרקעות שהופקעו בשנות ה-60, 1962 ליתר דיוק. אדמות אלו הועברו לחזקתו של התובע בירושה.


בית המשפט המחוזי דחה תביעה זו על הסף מחמת התיישנות. בערעור המנוח ארידור לבית המשפט העליון הוכרעו שאלות חשובות ומהותיות לעניין תביעות פיצויי הפקעה.


בין היתר, אחת השאלות החשובות הייתה האם חוק ההתיישנות חל על תביעות פיצויי הפקעה? בית המשפט קבע פה אחד כי תביעות לפיצויים בגין הפקעה הן תביעות אשר אינן במקרקעין, ולפיכך תקופת ההתיישנות בגינן היא שבע שנים בלבד.


כאמור, סוגיית תחולת חוק ההתיישנות על תביעת פיצויי הפקעה נקבעה פה אחד, אולם לעניין סוגיית מרוץ ההתיישנות לא הייתה תמימות דעים ולכן נקבע דיון נוסף בעניין.


בדיון זה נקבע מועד תחילתו של מרוץ ההתיישנות ואף נקבעו "הוראות המעבר" לתביעות עתידיות ולאלו הנידונות כעת.


בעניין זה קבע בית המשפט כי מרוץ התיישנות לעניין פיצויי הפקעה יחל, לכל המאוחר, בעת מועד תפיסת החזקה בקרקע על ידי המפקיע.


מדוע "חלון ההזדמנויות" ייסגר במארס 2016?


בית המשפט העליון קבע בפסק דינו מיום 21.3.2013 שההלכה החדשה תיכנס לתוקף בעוד שלוש שנים ממועד מתן פסק הדין, דהיינו, רק ביום 21.3.2016. בית המשפט העליון קבע כי ההלכה לא תחול על תובענות תלויות ועומדות ולא תחול לגבי תובענות שתוגשנה בשלוש השנים הבאות, גם אם הן מתייחסות להפקעות משנים עברו, תביעות שהתיישנו זה מכבר.


בשורה תחתונה ובמילים פשוטות לקורא: בית המשפט העליון למעשה אפשר שלוש שנים להגשת תביעות לפיצויי הפקעה, גם אם היו אלו הפקעות ישנות מאוד. משכך, "הוראות מעבר" ו"חלון ההזדמנויות" מותירים כעת רק עוד כחודשיים בלבד להגשת דרישות ותביעות ולכן, רצוי להזדרז ולבדוק את זכויותיכם.


אמנם ניתן בדרך זו לצלוח את טענת ההתיישנות אך עדיין עומדות לרשויות המפקיעות טענות ובין היתר, טענת שיהוי.


אציין כי זו אינה משוכה קלה במקרים אלו אך עם זאת, ניתן לדלג מעליה בהתקיים נסיבות מסוימות שייבחנו לאחר היוועצות עם עו"ד המתמצא בתחום.


למי פונים ומה עושים?


א. בודקים קיומן של הפקעות היסטוריות מכוח הפקודה האמורה אשר לא שולמו פיצויים בגינן, אם ברשומות ילקוט הפרסומים ואם בתוכניות הוועדה המקומית.


ב. ניתן אף לשאול את ההורים וגם את הסבתא והסבא, האם הם זוכרים או מכירים הפקעות שבוצעו באדמותיהם ובכך להתחיל לשנע את הבדיקה.


ג. פונים לעורך דין המתמצא בתחום המקרקעין כדי לבחון את הזכות לפיצויים ואת הזכות להגיש תביעה לפיצויים.


ד. זוכרים כי המועד להגשת התביעה יהיה לא יאוחר מיום 21.3.2016.


פס"ד בית המשפט העליון – דנ"א 1595/06, עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה