הקניית מעמד לבן-זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי נעשית במסגרת "ההליך המדורג", שהותווה בנוהל – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי", ובכל הנוגע לבני-זוג שהִנם ידועים בציבור ואינם נשואים, הותווה "הליך מדורג" במסגרת נוהל – "נוהל הטיפול במתן מעמד לבני זוג של ישראלים, לרבות בני אותו המין".

 

נוהל הטיפול אינו משתמע לשתי פנים, אך לצערנו לעיתים רבות משרד הפנים אינו מיידע את בני הזוג ו/או מתעלם בגסות מהנוהל, ואף לעיתים מעריך את ההליכים שלא לצורך, יודגש, כי גם לבן זוג זר של אזרח ישראלי אין זכות קנויה לקבל אזרחות, והדבר נתון לשיקול דעתו של שר הפנים (עע"ם 9102/12 קוזמינה נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול), שיקול שלעיתים מוטה לרעת בני הזוג ללא הסבר משכנע ו/או ענייני.

ההליך המדורג לפני נוהל חיים משותפים: הליך זה נמשך על-פני שבע שנים (בשלוש השנים הראשונות ניתנת לזר אשרה מסוג ב/1, ובארבע השנים הנותרות – רישיון מסוג א/5), ובמהלכו נבחנים באופן עקבי, בדומה להליך המדורג על בני זוג נשואים – "כנות הקשר" בין בני הזוג והמשך קיומו, בדיקת "מרכז חייהם בישראל", ו"היעדר מניעה ביטחונית או פלילית לאישור הבקשה".

 

זר אשר נשוי לאזרח ישראלי זכאי בסיומו של ההליך מדורג לפני נוהל בני זוג נשואים לקבלת אזרחות

 

נפרט, בגדרי הנוהל נבחנים, במהלך תקופה של מספר שנים, פרמטרים שונים כגון, יציבות הקשר וכנותו, קיומו של מרכז חיים בישראל, והעדר מניעה ביטחונית או פלילית (עע"מ 8611/08 זוולדי נ' שר הפנים). התכלית העומדת בבסיס הנוהל היא שמירת התא המשפחתי עם בן/ת זוג ישראלי, מתוך רצון לשמור על שלמות המשפחה (עע"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן ). כוונות המחוקק להקל עם זרים הנשואים לאזרחים ישראלים בשעה שהם מבקשים לזכות באזרחות ישראלית (בג"ץ 2355/98 סטמקה נ' שר הפנים).


כי בעוד שזר אשר הִנו ידוע בציבור של אזרח ישראל, יזכה בסופו של ההליך המדורג לכל היותר לרישיון לישיבת קבע בישראל, כאמור, לפי נוהל חיים משותפים – הרי שזר אשר נשוי לאזרח ישראלי זכאי בסיומו של ההליך מדורג לפני נוהל בני זוג נשואים לקבלת אזרחות.


הרשות מנהלית, בעלת שיקול דעת רחב בהפעלת סמכותה ובקביעה האם אכן עומד מבקש המעמד בתנאים שנקבעו בהחלטות. בית המשפט לא יחליף את שיקול דעתו של משרד הפנים בשיקול דעתו שלו. כל עוד החלטת הרשות אינה נגועה בחוסר סבירות קשה, בשיקול זר או באפליה, כי לרשות המומחיות המקצועית (בג"ץ 8047/11 בנימין סובול נ' משרד הפנים ; בג"ץ 708/06 מרינה גורסקי נ' משרד הפנים).

 


עודכן ב: 28/12/2015