דילמת הידועים בציבור: נישואין או מגורים משותפים?

כיום במדינת ישראל עדיין זוגות מתלבטים האם להתחתן כדת משה בישראל או לחיות חיים משותפים. חלק מהזוגות שרויים בדילמה שמושפעת מהחברה ומהמשפחה הקרובה ש"מצפה לראות חתונה כדת משה בישראל", והחלק השני חושש שמא יישללו הזכויות במקרים של פרידה, מוות או ירושה. כדי לסדר את הסוגיות, אתן מספר דוגמאות לזכויות של ידועים בציבור מול נשואים תוך ניסיון להפיג חששות ולסייע לזוגות לבחור את דרכם.

כיום הפסיקה מכירה בידוע בציבור כמעט כבן זוג נשוי הן מבחינת פירוק שיתוף, מזונות, ירושה, פנסיה ועוד.

התנאים להכרה של בני זוג כידועים בציבור הם בדרך כלל על פי ניהול משק בית משותף וקיום חיים משותפים תחת קורת גג אחת, אך לא רק. ישנם מקרים בפסיקה שבה הוכרו בני זוג כידועים בציבור אף שלא גרו תחת קורת גג אחת.

הפסיקה מכירה בידועים בציבור במקרים רבים

ההכרה כידועים בציבור היא פרי הפסיקה ובכך קודמו בצורה משמעותית השווה לנישואין זכויות של בני זוג אשר השקיעו את מירב שנותיהם בחיים משותפים, לציין כי הפסיקה מקדמת בכל עת עוד זכויות של ידועים בציבור עם בני זוגם ללא נישואין, ובעת הנכונה הם יוכלו לממש את זכויותיהם. בעצם כך הובילה הפסיקה לחופש בחירה בין נישואין או מגורים משותפים בצורה הדמוקרטית ביותר.

ילדים של ידועים בציבור

ילדיהם של ידועים בציבור הם ילדים "כשרים" לכל דבר ועניין מבחינת נישואין, הכרה בזכויות וכיוצא בזה. כך שבני זוג אשר אינם נשואים יכולים להפיג כל חשש למעמד ילדיהם בחברה ובדת. כדי ליצור מעמד מושלם נדרש מהאב רישום הילד בתעודת הזהות, ובכך מעמדו של הילד לא ייפגע בעתיד.

הגנה ממעמד "עגונה"

כאשר מתחתנים כדת משה בישראל, יכול להיווצר מצב שבו הנישואין עולים על שרטון אך הבעל מסרב לשחרר את האישה ולתת לה גט, ובכך היא נשארת כבולה לחסדיו ואינה יכולה להתקדם בחייה ולהקים משפחה חדשה.

לא פעם נוצר נזק בלתי הפיך שבו אישה נשארה "עגונה" שנים רבות ולא יכולה הייתה ליצור מערכת זוגית ולהקים משפחה, בעוד הבעל יכול היה להקים משפחה, והיא נשארה מאחור. אין כיום עדיין שום הלכה ברבנות אשר יכולה לשחרר אישה "עגונה". ידועה בציבור מוגנת מפני הסיטואציה ואינה כבולה בחסדיו של בן זוגה.

אימוץ ילדיו של הידוע בציבור

סעיף 3 לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 קובע כי אימוץ יוכל התבצע רק על ידי איש ואשתו, אך בפסיקה הוכרו מקרים שבהם גם ידועה בציבור הורשתה לאמץ את ילדיו של בן זוגה על אף הקריטריונים המפורטים בחוק אימוץ ילדים. על כן אף שעניין זה אינו מוסדר בחוק, הפסיקה מתייחסת לכל מקרה בצורה שונה.

זוגות חד מיניים כידועים בציבור

פסק הדין "דנילוביץ" הוא מחלוצי ההכרה בזכויות של זוגות חד מיניים, כך שמפסק דין זה ואילך הורחבה ההכרה ובכל עת ישנם חידושים בזכויותיהם.

לסיכום, הדילמה האם לחיות כידוע בציבור או תחת נישואין צריכה להיות אך ורק על ידי בחירה דמוקרטית של בני הזוג, ללא חשש שמא ייפגעו זכויותיהם. במאמרי הצגתי מספר מצומצם של מקרים. כאמור, ישנם קריטריונים נוספים המכניסים את בני הזוג למעגל הזכויות, קריטריונים הניתנים בפסיקה מעת לעת.

על כן, בכל עת שבה בני הזוג רוצים לממש את זכויותיהם כדאי כי יפנו לעורך דין אשר בקיא בנושא כדי שזכויותיהם ימומשו על הצד הטוב ביותר. לסיום אאחל לכל הזוגות, הן הנשואים והן הידועים בציבור, זוגיות מלאה ופורייה המלאה באהבה אין סופית.