ניתוחים פלסטיים ורשלנות רפואית

ניתוחי בחירה אלו מתבצעים על פי בקשת המטופל ולא בגין מצב בריאותי כזה או אחר. מטרתם של הניתוחים היינה שיפור המראה החיצוני וההרגשה הפנימית ואין להם כל קשר לטיפולים קליניים. יחד עם זאת מדובר בהליכים ניתוחיים שאינם טומנים בחובם סיכונים ובנוסף, סיכויי הצלחתם אינם מושלמים.

שיווק ניתוחים מהסוג הזה, נפוץ כיום, ביצועם קשור קשר אמיץ בפן השיווקי של המרפאה המבצעת, מוצגים ניתוחים אלו לרוב כהליכים פשוטים שאינם מסוכנים, אגב פרסום אגרסיבי וחצאי אמיתות. ללקוחות המגיעים למרפאות הפלסטיות מובטחות תוצאות מרהיבות ושיפור מיידי בשביעות הרצון המראה החיצוני.

כאשר לא עומדים הניתוחים בהבטחות שניתנו טרם ביצוע ההליך, אף נגרמים למטופל נזקים גופניים בגינו. במקרים אלו, יכול הלקוח המנותח להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הרופא המנתח או המוסד הרפואי.

מה ההבדל בין הניתוחים הפלסטיים לניתוחים הרגילים בעינו של השופט?

ההבדל המהותי בין ניתוחים אלו לניתוחי האין ברירה (כגון ניתוחי לב) הינו בהיותם לא דחופים ועשייתם מתוך רצונו של המטופל אשר במקרה זה נתפס פעמים רבות כלקוח מהסיבה הפשוטה שהליך ניתוחי זה ,ממומן על ידי הלקוח בכסף רב. אי לכך, חשובה הסכמתו לניתוח על כל פרטיו וסיכוניו ובתי המשפט נוטים לראות בחומרה הטעיית מטופל עקב הענקת מידע שגוי. בדומה לכל ניתוח, גם ניתוחים פלסטיים מחייבים חתימה בכתב על טופס הסכמה,לביצוע טיפול פולשני.

טופס ההסכמה זה חייב להכיל את כל המידע הרפואי הנדרש לניתוח לרבות הסיכונים הכרוכים בו, סיכויי הצלחתו, תופעות הלוואי הצפויות ותקופת ההתאוששות. כמו כן, על הרופא להציג בפני המטופל שלפניו גם את החלופות האפשריות לטיפול בעניינו לרבות טיפולים שלא מעניק המוסד הרפואי בו הוא עובד.

האם חתימה על טופס ההסכמה מהווה הגנה חזקה בבית המשפט?

מכיוון שלא מדובר בהליך רפואי דחוף אשר מתבצע לאחר קביעת תאריך לביצועו מבעוד מועד, על טופס ההסכמה יחתום המטופל לא פחות מיממה טרם ביצוע ההליך. המחוקק קבע תקופה זו של אישור בטרם ביצוע הניתוח, כפרק הזמן הסביר בו יכול המטופל לבחון באופן מושכל ובלתי תלוי האם בהליך הניתוחי המוצג לפניו חשקה נפשו.

זאת ועוד, חתימה על טופס ההסכמה איננה הצהרה חלוטה. במידה ולא הוסברו למטופל כל הפרטים הדרושים, הושמטו סיכונים או סיכויי הצלחה, או נחתמה ההסכמה בזמן קצר לפני תחילת הניתוח, נשמטת הקרקע מתחת לתקיפות המסמך.

מבחן ה"רופא הסביר" בניתוחים פלסטיים, אימתי?

רופאים המבצעים ניתוחים פלסטיים אמורים לעמוד במבחן ה"רופא הסביר" החל מקבלת הלקוח בבדיקה הראשונה וכלה בסקירה ההיסטוריה הרפואית שלו (לרבות רגישויות או חברות בקבוצת סיכון). על הרופא לבצע בדיקה מעמיקה של גיליונו הרפואי של המטופל בו הוא מוודא כי מצבו הבריאותי של העומד לפניו מאפשר את קיום הניתוח מבלי שיהיה בכך בכדי לנטול סיכונים בלתי סבירים.

בעת ביצוע ניתוח פלסטי, ישנם תקנים ודרכי טיפול ידועות בתחומים השונים אשר מאפיינים את הטיפול. על הרופא להיות מוסמך לבצע את הניתוח שהציע, להיעזר בסביבת עבודה והמכשור הרפואי המתאימים להליך המדובר. כמו כן, התיאום בינו לבין הצוות הרפואי שעובד עמו צריך להיות מקצועי, מוסמך ומיומן. רשלנות באחד מרשומים לעיל בזמן ביצוע הניתוח או במהלך ההתאוששות ממנו מהווה עילה לרשלנות רפואית.

אחריותו של הרופא המנתח כלפי המטופל איננה מסתיימת עת התעורר האחרון מההרדמה והועבר לחדר ההתאוששות. ניתוחים רבים מאופניים בתקופת החלמה ארוכות הדורשות מעקב רפואי צמוד ובדיקות מקיפות. על הרופא להיות אחראי כי המטופל עוקב אחר ההוראות הרפואיות, נוטל את התרופות ונמנע מפעילויות אשר עלולות להזיק לבריאותו. רשלנות רפואית במעקב צמוד אחר המטופל, מתן מרשם תרופות שגוי או אי הפנייה לבדיקות מתאימות לפי צורך, עלולים להוות עילה לתביעה.