תאונות עבודה כבר היו בתקופה הקדומה. התורה מתארת תאונת עבודה במהלך חטיבת עצים "וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר לַחְטֹב עֵצִים וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת..." (דברים, י"ט, ה)


תאונת עבודה היא אירוע בו נפגע עובד תוך כדי עבודה - לרבות פגיעה של עצמאי שנפגע בעבודה. חוק הביטוח הלאומי הוסיף מקרים נוספים שנחשבים כתאונת עבודה, בין היתר תאונה שארעה בדרך מביתו של העובד או בדרך חזרה, תאונת דרכים בזמן העבודה בין אם העובד היה בדרכו לעבודה או בדרכו חזרה לביתו ובין אם נשלח על ידי המעביד לבצע עבודה במסגרת אחריותו או עיסוקו.


המוסד לביטוח לאומי כלל אינו בודק מי אשם בתאונה


גם תאונה שארעה לעובד באשמתו ברשלנותו או בגלל שהפר הוראה של המעביד נחשבת תאונת עבודה (אלא אם כן מדובר בפגיעה קלה שלא גרמה נכות לעובד וכתוצאה ממנה העובד היה בתקופת אי כושר פחות מ-10 ימים).


תאונות עבודה יכולות להיגרם מסיבות שונות, בין היתר טעויות אנוש, חומרים מסוכנים, מכונות, נפילה מגובה ועוד. העצה שנותנת התורה "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם..." (דברים ד' ט"ו) מאד רלוונטית לתקופתנו, הרבה מן התאונות ניתן וצריך למנוע. חשוב להקפיד ולמלא אחרי הוראות הבטיחות. חשוב להקפיד להשתמש בציוד המגן ובהתאם להוראות.


כאשר מתרחשת תאונת עבודה, ראשית יש להקפיד לקבל טיפול רפואי. שמרו קודם כל על בריאותכם! חשוב לציין בכל מוסד רפואי כי מדובר בתאונת עבודה.


יש ליידע את המעביד על התאונה שנגרמה במהלך העבודה. אם הנפגע הוא עובד שכיר עליו לבקש מהמעביד למלא טופס בל/250 שהוא מעין הפניה לקבלת טפול רפואי. אם הנפגע הוא עצמאי עליו למלא טופס בל/283.


חשוב לבדוק אם היו עדי ראייה לתאונה ולשמור את הפרטים שלהם. חשוב לשמור כל מסמך רפואי וקבלות עבור הוצאות. חשוב להקפיד להמשיך לקבל טפול רפואי מסודר, ולהתלונן על כל התסמינים שמהם סובלים בעקבות התאונה.


יש לפנות בהקדם למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את מלוא הזכויות בעקבות התאונה


יש להגיש את התביעה עד שנה מיום התאונה אחרת עלול הנפגע להפסיד את זכויותיו. הפיצוי מהמוסד לביטוח לאומי יכלול פיצוי על אובדן ימי עבודה, נכות זמנית ונכות צמיתה, הוצאות הכרוכות בפגיעה כגון הוצאות נסיעה לטיפולים והוצאות אחרות - לכן חשוב לשמור על כל הקבלות. כמו כן ישלם המוסד לביטוח לאומי את הוצאות הטפול הרפואי.


סוג נוסף של פגיעה בעבודה היא מחלת מקצוע. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי תשנ"ה - 1995 שנושאו פגיעה בעבודה מגדיר מחלת מקצוע כמחלה שפרצה עקב עבודה שבוצעה במקום העבודה או מטעם העבודה.


מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית מסביר כי מחלת מקצוע היא מחלה המתפרצת כתוצאה משהות ממושכת בסביבת עבודה שיש בה חשיפה לגורמים מזיקים, והחשיפה לגורמים אלה במשך זמן העבודה גורמת לתחלואה. בין הגורמים האלה הם חומרים כימיים, חומרים מסרטנים, אסבסט, קרינה, רעש ועוד.


על מנת למנוע מחלות מקצוע מחויב כל מעסיק לדאוג לפיקוח על הגורמים המזיקים, אחריות לתנאים סביבתיים הולמים והקפדה על כשירות העובד. עובד שיש לו חשד שנפגע ממחלת מקצוע עליו לפנות לרופא תעסוקתי. אם הוחלט ע"י הרופא התעסוקתי שמדובר במחלת מקצוע על העובד למלא טופס בל/250 ולפנות למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את זכויותיו.


עובד אשר הוכרה פגיעתו כ"תאונת עבודה" על ידי המוסד לביטוח לאומי יפוצה על אובדן ימי עבודה, על ההוצאות הכרוכות בפגיעה ועל נכות זמנית וצמיתה (=קבועה). אם המוסד לביטוח לאומי החליט שהפגיעה לא מהווה תאונת עבודה הנפגע יכול לפנות לבית הדין האזורי לעבודה.


כאשר מדובר בתאונת עבודה שהסתיימה בנכות, ואחוזי הנכות שנקבעו בוועדה הרפואית אינה משקפת את מצבו הרפואי, הנפגע יכול לערער על החלטת הועדה לוועדה רפואית לעררים. על החלטת ועדה רפואית לעררים ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה אך ורק בשאלות משפטיות אך לא בעניינים רפואיים.


עובד שנפגע בתאונת עבודה או חלה במהלך עבודתו זכאי לתבוע פיצויים בנוסף למוסד לביטוח לאומי גם את המעביד וחברת הביטוח שלו או כל אדם אחר שאשם בגרימת הפגיעה


בנוסף לכך הוא יכול לתבוע את חברת הביטוח שביטחה את העובד בפוליסת "ביטוח תאונות אישיות" או "אובדן כושר עבודה" או ביטוחים אחרים בהתאם לפוליסות שרכש.


במקרה של תאונת דרכים שהתרחשה במהלך העבודה או בדרך לעבודה או ממנה - יכול העובד לתבוע גם את חברת הביטוח שביטחה את הרכב. העובד שנפגע לא מוגבל לבחירת אחת מן החלופות והוא רשאי לתבוע את כולם.


זכויות של עובד אשר נפגע בעבודה נועדו לעזור לו להשתקם. הגוף הממונה להעניק לעובד שנפגע את זכויותיו הוא בראש ובראשונה המוסד לביטוח לאומי - אך ההליך עד לקבלת אותן זכויות אינו הליך פשוט.


לפעמים מגיעות לעובד זכויות ממספר גופים והוא רשאי לתבוע את כולם. להתנהלות של העובד לאחר הפגיעה עשויות להיות השלכות בעתיד - ולכן כדאי לקבל ייעוץ מקצועי מעורך דין שמכיר את תחום הנזיקין ויש לו ניסיון בנושא.

 

הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.


עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.