כאשר אישה בהריון נאלצת להיעדר מהעבודה עקב מצב רפואי אשר מסכן אותה או את העובר, היא זכאית לקבל קצבה לשמירת הריון מהביטוח הלאומי. מטרתה של הגמלה היא לפצות את האישה על אובדן המשכורת.


באילו תנאים צריך לעמוד כדי לקבל קצבה לשמירת הריון?


יש שורה של תנאים שבהם נדרשת האישה לעמוד על מנת לממש את זכותה לקבל את הגמלה שמגיעה לה על פי חוק. להלן חלק מהם: האישה צריכה להיות תושבת ישראל, שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח לאומי עבור חצי שנה לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו למועד הפסקת העבודה בשל שמירת הריון.


כמו כן, האישה צריכה להעמיד אישור מפורט מרופא נשים הכולל את פרק הזמן שבו היא צריכה להיות בשמירת הריון, והיא אינה מקבלת תשלומים מגופים אחרים. התשלום מהביטוח הלאומי לשמירת הריון מותנה בכך שתקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים, כאשר כל תקופה נוספת של לא תפחת מ-14 ימים.

 

במקרים רבים נשים מופתעות לגלות כי על אף שדאגו מבעוד מועד לכל האישורים, לרבות האישור מרופא הנשים, תביעתן לגמלת שמירת הריון נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, וכך הן מוצאות עצמן במצב עגום לאחר שהפסיקו לעבוד וללא מקור הכנסה באחת מהתקופות הקשות והמתוחות ביותר בחייהן. ממש כמו שהתורה מתארת "אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים...." (בראשית, ג', ט"ז).


מדוע המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעות לשמירת הריון למרות האישור הנדרש מרופא הנשים?


הסיבה העיקרית לדחיית התביעות נובעת מכך שרופא מטעם הביטוח הלאומי רשאי לדרוש הבהרות ופרטים בכל הנוגע לאישור הרפואי ואף לא לאשר את התביעה כאשר לדעתו של הביטוח הלאומי הסיבות הרפואיות אינן מצדיקות שמירת הריון, או שאופי העבודה אינו מעילות שאינן קשורות להריונה. תביעה כזו לא תאושר גם כאשר ישנן סיבות רפואיות המצדיקות שמירת הריון.

 

יש מקרים שבהם במהלך ההריון סובלת האישה מתופעות נלוות שונות, ותביעתה נדחתה מהנימוק כי לא מדובר במצב רפואי אשר נבע מההריון אלא במצב תחלואתי קודם. כזה היה מקרה שבו טיפל משרדנו. התביעה של ט' נדחתה על אף שהיו לה את כל האישורים הנדרשים מרופא המשפחה ומרופא הנשים, מהנימוק: "עיון בתיעוד הרפואי מלמד כי מדובר במצב רפואי שקדם להריון ולפיכך לא מדובר במצב רפואי הנובע מההריון כמנוי בחוק".

 

ט' הגישה תביעה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. בדיון טענה עורכת הדין מטעם הביטוח הלאומי כי בהתאם ללשון החוק, שמירת הריון הוא מצב רפואי שנובע מההריון, ומאחר שט' סבלה מבעיה אורתופדית, פריצת דיסק, עוד טרם ההריון - לא מדובר במצב רפואי הנובע מההריון כדרישת החוק.


לעומתה עו"ד גודיס ממשרדנו הביא בפני בית הדין פסק דין של אישה שעברה תאונת דרכים עוד בטרם נכנסה להריון ובית הדין קיבל את תביעתה לגמלת שמירת הריון. בתום דין הדברים החליטה השופטת למנות מומחה רפואי אשר יענה על השאלה האם בתקופה הרלוונטית סבלה התובעת ממצב רפואי הנובע מההריון והמסכן אותה או את עוברה.

 

ט' נבדקה על ידי המומחה הרפואי מטעם בית הדין - מומחה למיילדות וגינקולוגיה אשר קבע בחוות דעתו כי שמירת ההריון במקרה של ט' הייתה מוצדקת, ולמרות שמדובר בבעיה טרום הריונית הרי שהבעיה החמירה בעת ההריון ועלולה הייתה לסכן את התובעת.

 

גם לאחר הגשת חוות הדעת הרפואית המוסד לביטוח לאומי לא אמר נואש והמאבק המשפטי המשיך. עו"ד המייצגת את המוסד לביטוח לאומי ביקשה לשלוח "שאלות הבהרה" למומחה הרפואי. ההחלטה אם לקבל או לדחות את חוות הדעת של המומחה נתונה בסופו של דבר בידי בית הדין ולכן יש חשיבות רבה לשאלות אלו. משרדנו המייצג את התובעת התנגד לחלק מהשאלות מסיבות משפטיות, ובסופו של דבר החליטה השופטת לפסול חלק מהשאלות שהכינה עו"ד של הביטוח הלאומי.

 

במהלך הדיון סיפרה ט' שבעלה נאלץ לעבוד 3-4 עבודות כדי לפרנס את הבית. היא אמרה שהיא לא רוצה להיות "נתמכת". לסיפור של ט' היה סוף טוב כאשר היא זכתה במשפט ופסק הדין חייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לתובעת את הגמלה המגיעה לה בתוספת נכבדת של הוצאות משפט.

 

המסר החשוב הוא כי גמלת שמירת הריון היא זכות שמגיעה לאשה על פי חוק הביטוח הלאומי, אך יש מקרים שקבלת זכות זו כרוכה בהתנהלות משפטית לא פשוטה. תשובה שלילית מהמוסד לביטוח לאומי אינה סוף פסוק וחשוב שנשים תדענה לעמוד על זכויותיהן.

הכותבים:


עו"ד רונן לפיד, סא"ל במיל. בעל משרד עו"ד בכרמיאל, עוסק בדיני נזיקין.
עו"ד לירן גודיס עוסק בדיני נזיקין וביטוח לאומי.
עו"ד אפרים בנדר, עוסק בדיני נזיקין ובמשפט עברי.