בעלי עסקים וחברות המעסיקים עובדים מחויבים על פי חוק לדווח לרשויות המס על העסקת העובדים וכפועל יוצא אף בתשלום מיסים בגין שכר העובד המועסק (דמי ביטוח לאומי, הפרשות פנסיוניות ותשלומים נוספים).

 

מעסיקים כגון מלכ"רים ומוסדות כספיים (בנקים, חברות ביטוח, קרנות נאמנות וחברי בורסה לניירות ערך) מחויבים לשלם בנוסף לתשלומי המיסים שמשלמים מעסיקים רגילים, גם מס שכר בגין השכר ששילמו לעובדיהם, מס השכר מהווה תחליף למע"מ שחייב בו עוסק רגיל. מס שכר שמשלם מלכ"ר הוא בשיעור של 7.5% ומוסד כספי בשיעור של 17% מהמשכורת המשולמת לעובד.

 

ממצאי ביקורות שבוצעו על ידי משרדינו בחברות ובקרב מעסיקים גדולים (המעסיקים מעל ל-100 עובדים) מצביעים על כך שרוב המעסיקים נוטים לשלם תשלומי מיסים ביתר ושלא לצורך! ככל שהמעסיק מעסיק מספר גדול יותר של עובדים, מצטברים סכומי התשלומים ביתר לסכומים גבוהים מאד והם מהווים נטל מכביד ושלא לצורך על אותם המעסיקים שגם כך נושאים בנטל כספי גבוה בשל העסקת עובדיהם.

 

מה הסיבה בגללה מעסיקים משלמים מיסים ביתר?

 

הסיבות לתשלומי מיסים שלא לצורך הן רבות והן נובעות בין היתר מטעויות שמקורן בתוך "הבית" ומטעויות שמקורן "בגורמים חיצוניים": כך לצורך הדוגמא נציין כי הגדרה שגויה של רכיבי שכר ע"י חשבי השכר של המעסיק, מובילה לתשלום מיסים ביתר בצורה רוחבית לכל אותם העובדים בחברה אשר משולם להם אותו רכיב שכר שגוי.

 

כמו כן, בעיה מרכזית ועיקרית נעוצה בסוג הביקורת שמבוצעת - אם בכלל מבוצעת ביקורת כזו? מרבית הביקורות שמבוצעות אצל אותם מעסיקים, מתמקדות בפן החשבונאי בלבד מבלי לבדוק את מכלול ההיבטים לרבות היבטי מיסוי והיבטים משפטיים הקשורים לאותם תשלומים שמשלמים המעסיקים עבור עובדיהם. בדיקה חלקית זו, מובילה ל"פספוס" של סכומי מיסים לא מבוטלים ששולמו ביתר על ידי המעסיקים.

 

דוגמא נוספת היא כאשר מדובר בטעות או בהטעיה, אשר מקורם דווקא בבתי התוכנה המשווקות לחברה את תוכנת השכר בה מתבצעים דיווחי השכר לעובדים. מקור ההטעיה יכול ויהיה בשל עיכוב / חוסר בהעברת עדכוני תוכנה שמקורם בחקיקה אחרונה, חוסר בקיאות בפסיקה, תקדימים מקצועיים , הנחיות וחוזרים של רשויות המס בנוגע לחבויות בגין שכר העובדים. לעיתים מדובר אף בכשל טכני של בתי התוכנה שלא "יכולים" טכנית להגדיר רכיב בהתאם לדרישות החוק ומצב כאמור מוביל לתשלום מיסים בגין אותו הרכיב שלא לצורך.

 

ממצאי הביקורות מעלים כי לא מדובר רק בתשלומי מיסים ביתר, אצל מעסיקים רבים מדובר אף בתשלומי מיסים בחסר, או באי תשלום כלל על רכיבי שכר חייבים. לעניין זה אציין כי התראה אודות ממצאי הביקורת בפני אותם מעסיקים, מאפשרת למעסיקים בזמן אמת לתקן את הכשלים ובכך נחסכים לאותו המעסיק תשלומי מיסים מיותרים במסגרת ביקורות ניכויים של רשויות המס (ביטוח לאומי ומס הכנסה) בעסקים המעסיקים מספר גדול של עובדים מתבצעות ביקורות יזומות של רשויות המס מידי שנה או שנתיים כעניין שבשגרה.

 

מצב נוסף שנגרם כתוצאה מתשלומי מיסים חלק העובד בחסר - כל עוד העובד עדיין מועסק אצל המעסיק ניתן לתקן את הפגמים ואת החוסר בתשלומי המיסים אל מול העובד עצמו, עם זאת כאשר פגמים וכשלים כאמור מתגלים במסגרת ביקורות ניכויים של רשויות המס בדיעבד כאשר עובד מסוים כבר אינו מועסק ע"י המעסיק - מי שיישא בפועל בנטל השלמות המיסים הוא המעסיק המהווה כיס עמוק ולא העובד ששילם בפועל תשלומי מיסים בחסר.

 

מעסיקים יכולים לדרוש החזרי מיסים – ולקבל אותם

 

את תשלומי המיסים ששולמו ביתר על ידי המעסיקים ניתן לדרוש כהחזרים במסגרת התדיינות מול רשויות המס או מול חברות הביטוח וגורמים נוספים להם שולמו תשלומים שלא לצורך, כך לדוגמא תשלומי ביטוח לאומי ששולמו ביתר ניתן לדרוש בתחולה של עד 7 שנים לאחור, תשלומי מס שכר ששולמו ביתר ניתן לדרוש עד 5 שנים לאחור ותשלומים נוספים ששולמו ע"י מעסיקים ואשר מקורם בשיפוי המעסיק כמיטיב- ניתן לדרוש בתחולה של עד 3 שנים לאחור. גם במקרים בהם הוצאו שומות למעסיקים, ניתן יהיה בכפוף לתנאים מסוימים לפנות לרשויות המס ולקבל את ההחזרים המגיעים למעסיקים. 

 


עודכן ב: 15/07/2018