הסכנה שבתגליות הגז

שני אירועים מהימים האחרונים הדליקו אצל רבים נורה אדומה סמלית- האחד, ציון שנתיים לאסון BP במפרץ מקסיקו, בו ארעה דליפת נפט מהגדולות בהיסטוריה האנושית בעקבות פיצוץ באסדת קידוח תת מימית במפרץ מקסיקו. השני, כאן אצלנו בישראל, הודיעה חברת החשמל כי אותה חברת BP היא הזוכה במכרז לאספקת גז טבעי לישראל.

חוט השני העובר בנושא זה, הוא נושא המוכנות לאסון. העובדה כי מדינת ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם התרחשותו של אסון במסגרת קידוח תת מימי גורמת לכך שהקשר שבין שני האירועים המוזכרים עשוי להיות לא כל כך דמיוני.

תגליות הגז אל מול חופי ישראל גורם לרבים לעסוק בחלום הרטוב, או המוגז במקרה זה, בדבר הפוטנציאל הפיננסי הטמון בתגליות אלו והשפעתו על כל תחומי החיים בישראל בעשרות השנים הבאות.

פוטנציאל זה מצליח לעורר מנעד רב של רגשות אצל גורמים שונים- החל מכלכלנים ופוליטיקאים דרך פעילים סביבתיים ומשפטנים ועד לאנשי מערכת הביטחון - לכולם דאגות מוצדקות והתייחסות לאינטרסים חשובים הרובצים במעמקי הים התיכון.

הנושא שמעורר את מירב העניין הוא הפוטנציאל האפשרי בו האוצר הכלכלי הטמון במעמקי הים יביא לשיפור הביטחון הלאומי, שיפור איכות הסביבה והבטחת עתידה האנרגטי של ישראל לעשרות השנים הבאות.

כפועל יוצא מנושא זה, רואים בחלומם פעילים סביבתיים ואזרחים מהשורה מהפכה סביבתית, לפיה פליטת זיהום האוויר וגזי החממה תפחת בצורה דרמטית הודות למעבר לשריפת גז טבעי במקום הדלקים המזהמים המשמשים היום לייצור אנרגיה.

חיפוש הגז והפקתו טומנים בחובם סיכונים סביבתיים רבים

אך יחד עם התקווה הסביבתית והלאומית לנטוש את השימוש והתלות בנפט, או לפחות לצמצם אותו משמעותית, ידוע כי לפעילות החיפוש וההפקה של גז (כמו גם נפט) בלב הים מתלווים סיכונים סביבתיים גדולים והאסון שארע במהלך קידוח חברת BP במימי מפרץ מקסיקו מהווה תזכורת כואבת בנדון. נזכיר, כי עד היום נאבקים במפרץ מכסיקו לשקם את המערכות האקולוגיות שנפגעו אנושות ואסון בעל מאפיינים דומים בים התיכון, שהוא מעין אגם סגור ביחס למפרץ מקסיקו, עלול להיות חמור בכמה וכמה מונים.

חשוב לדעת כי נכון להיום, מדינת ישראל אינה ערוכה להבטיח את ההגנה על הסביבה במקרה של אירוע אסון במהלך חיפוש והפקת גז. רק כיום, עושות הרשויות השונות, ובראשן המשרד להגנת הסביבה, את הצעדים הראשונים הדרושים כדי ללמוד את הנושא ולהבין מהי משמעותה של היערכות כזו.

התרחשותו של אסון דליפת גז במהלך חיפוש או הפקה של גז במעמקי הים מעמיד בסיכון לא רק את אוהבי הים והאלמוגים, אלא עשוי לסכן באופן משמעותי את המרכזי שבמשאבי ישראל. הים התיכון משמש את תושבי המדינה, לא רק כאתר נופש לימי הקיץ החמים.

מדובר במשאב חיוני מעין כמוהו וראשון במעלה, המשמש כמקור מים עיקרי, בהתחשב בכך כי קרוב למחצית מכמות המים השפירים בישראל מגיעה מהתפלת מי ים וכמות זו צפויה לגדול משמעותית בעתיד. מעבר לכך, משמשים מי הים כמקור גישה כלכלי, כמקור למזון ואף כגבול בטחוני עם מדינות שכנות.

ההסדרים הקיימים ברגולציה הישראלית אינם מספקים ואינה מסדירים את מגוון ההיבטים הנובעים מהסיכון הכרוך בפעילות הפקת וחיפוש הגז בים.

העובדה כי מדובר בטריטוריה שאינה בשטחי מדינת ישראל אלא בשטח המים הבינלאומיים, מביא לכך כי חוקים רבים אינם חלים על הקידוחים הקיימים ועל אלו המתוכננים לקום.

כמו כן, היעדר אכיפה בנוגע לרגולציה הקיימת וחלוקת סמכויות בין משרדי הממשלה השונים המביאה לאי שיתוף פעולה ביניהם, מביאים כולם למוכנות לוקה בחסר לסיכון העצום הטמון בנושא.

יש לקוות, כי ככל ששוק חיפושי והפקת הגז יגדל ויצמח, נהיה עדים להתפתחויות ברגולציה הסביבתית שתחייב הטלת פיקוח ובקרה של ממש על פעילות זו, לצד היערכות ומוכנות לאירועי אסון, הצטיידות בציוד ייעודי והכשרת כוח אדם מקצועי, הן מצד היזמים והן מצד המדינה.