טענות לקיומו של קשר כזה נשמעות יותר ויותר, ותופעות חוזרות ונשנות של "אי צדק סביבתי" בארץ ובעולם משמשות עדות חיה לקשר שבין שמירה על איכות הסביבה לבין איכות החיים ואתגרים סוציאליים.


צדק סביבתי משמעו בין היתר חלוקת הנטל של ההשפעות הסביבתיות על כלל האוכלוסייה והימנעות מהטלתו על קבוצות מסוימות, כמו למשל קהילות שלמות שפרנסתן וחייהן נפגעים עקב זיהום מקורות המחיה שלהן לטובת יצירת רווח לקהילות אחרות, המרוחקות ממקור הזיהום.


למי שייכים משאבי הטבע ומה משמעות הביטוי צדק סביבתי?


צדק סביבתי משמעו בנוסף חלוקה צודקת של משאבי הטבע, השייכים, לפחות לפי תפיסות ליברליות, לכלל הציבור. כך למשל, חלק משמעותי מהרווח מכריית משאבי טבע שנמצאו במכרה בכפר קטן באפריקה, צריך להיות מיועד לשימוש הכפר והקהילה המתגוררת בו ולא להימסר תמורת אתנן לגורמים חיצוניים, שמן הסתם גם אינם נושאים בעלות החיצונית של הכרייה וההפקה.


כפועל יוצא מנושא זה, רואים בחלומם פעילים סביבתיים לצד אזרחים מהשורה מהפכה סביבתית, שלפיה פליטת זיהום האוויר וגזי החממה תפחת בצורה דרמטית הודות למעבר לשימוש בגז טבעי במקום הדלקים המזהמים המשמשים היום לייצור אנרגיה.


חלוקת הרווחים שיופקו מהשימוש באנרגיה הנקייה יחסית בין כלל הציבור, תהווה הגשמה של תפיסת הצדק הסביבתי. אולם, עם הציפייה הסביבתית-חברתית להפסקת השימוש בנפט והתלות בו, או לצמצום השימוש באופן משמעותי לכל הפחות, ידוע כי בחיפוש הגז בלב ים ובהפקתו קיימים סיכונים סביבתיים משמעותיים.


האם אנחנו ערוכים לאסון שעלול להתרחש במהלך חיפוש הגז?


חשוב לדעת כי נכון להיום, מדינת ישראל אינה ערוכה להבטיח את ההגנה על הסביבה במקרה של אירוע אסון במהלך חיפוש והפקת גז. אם יקרה אסון במעמקי הים כגון דליפת גז, לא רק האלמוגים ושוחרי הים יהיו בסכנה, אלא גם המשאב הישראלי המרכזי ביותר.


הים התיכון משמש את תושבי המדינה לא רק כאתר נופש לימי הקיץ החמים. הוא משאב חיוני ביותר המשמש מקור המים העיקרי של המדינה, המפיקה כמעט חצי מכמות המים השפירים בישראל באמצעות התפלת מי הים, כאשר הכמות עומדת לגדול בעתיד באופן משמעותי. נוסף על כך, מי הים התיכון מהווים גבול בטחוני, מקור למזון ומקור גישה כלכלי.


ההסדרים הקיימים ברגולציה הישראלית אינם מספקים ואינה מסדירים את מגוון ההיבטים הנובעים מהסיכון הכרוך בפעילות הפקת וחיפוש הגז בים.


העובדה כי מדובר בטריטוריה שאינה בשטחי מדינת ישראל אלא בשטח המים הבינלאומיים, מביאה לכך כי חוקים רבים אינם חלים על הקידוחים הקיימים ועל אלו העתידיים.


כמו כן, היעדר אכיפה מספקת בנוגע לרגולציה הקיימת וחלוקת סמכויות בלתי מסודרת בין משרדי הממשלה השונים, עלולים להביא למוכנות לוקה בחסר לסיכון העצום הטמון בנושא.


יש לקוות כי ככל ששוק חיפושי והפקת הגז יגדל ויצמח, הרגולציה הסביבתית תתפתח ותחייב אמצעי פיקוח ובקרה משמעותיים על הפעילות, לצד היערכות למקרי אסון, מצד המדינה ומצד היזמים.


במתווה הגז שאושר על ידי הממשלה נוכח מחאת ההמונים, לא נצפתה התייחסות להיבטים מהותיים כגון ביטוח סביבתי; התחייבות לטיפול בתאונות בנזקים; התחייבות לפירוק מתקנים בסוף חייהם והימנעות מהפיכתם למפגעים בפני עצמם; ועוד.

 

יש לך שאלה?

פורום דיני איכות הסביבה ורגולציה סביבתית


בכל העולם מקובל וידוע כי סקטורים פוליטיים וכלכליים מבטיחים את האינטרסים הצרים והציניים אשר לשם הבטחתם הם קיימים ואין בכך כל חדש. אולם החדש טמון בכך שבני אדם קמים לפתע ומגלים אחריות לעתיד ילדיהם והדורות הבאים ופועלים לשם הבטחת עולם סביבתי וחברתי יותר. יש לקרוא לכך שעולם זה יהיה גם בטוח יותר.