הגלובליזציה - פנים רבות לה, וכתופעה היא משפיעה על כל תחומי חיינו גם מבלי שנתייחס אליה באופן ספציפי ומבלי שנהיה מודעים לה. המשל לפיו נדנוד כנפיו של פרפר באגם בדרום אמריקה מוריד גשם בצפון יפן אמיתי יותר מתמיד והמשכו כי לא ניתן על פי רוב לשייך תוצאה ספציפית לאירוע מסוים במהלך קרות האירוע או אפילו מיד אחריו, אלא לאחר חקירה, בדיקה וניתוח מעמיק. כפי שעולה ממאמרים, מחקרים וניתוחים אקדמיים, כמעט ואין תהליך או תופעה מורכבת כל כך ובלתי ניתנת לכימות מדויק ולחיזוי כמו תופעת הגלובליזציה על כל מרכיביה ותחומי השפעתה.
ומכאן החשיבות העליונה לשאלה-מהי הגלובליזציה ולמי זה חשוב.
מאמר זה הינו ראשון מבין שניים ויתייחס לתופעה עצמה ולהיבטיה החיוביים. בשני יוצגו ההיבטים השליליים הידועים וכיצד ניתן להתגבר עליהם תוך נסיון להבנת התהליך עד תומו.
העיתונאי תומס פרידמן בספרו הלקסוס ועץ הזית*, חשף בפני הציבור הרחב טפח מהתופעה והניתוח הפנטסטי שלו מציג כיצד כלכלנים, מנתחים ופילוסופים, לא הבינו כלל את התופעה במלוא עוצמתה עד שהמציאות טפחה על פניהם. גם אם במהלך שנות החמישים והשישים של המאה הקודמת היו חוקרים שהבינו כי כל פעולה שמתבצעת במרחב כדור הארץ, מייצרת תוצאה במקום כלשהו על פני הכדור, איש לא התייחס לעומקה של הבעייתיות בשיוך גורמים שונים מתחומים שונים לתוצאות מסוימות ומוגדרות. על פי המקובל לפני דור, השיוך היה על בסיס מימד אחד או שנים. ומכאן שהניתוח של העבר ויכולת החיזוי של תופעות עתידיות היתה חלקית שלא לומר לקויה.
אין בדברים אלו כדי לבטל את המחשבות והתאוריות של חוקרים ומדענים מהמאות הקודמות שהבינו את השפעת אירועים מסוימים על ארועים אחרים, גם אם הקשר לא היה ברור מאליו. קחו למשל את הטענה שהעלה אלברט אינשטיין בעניין האפשרות להכחדת המין האנושי שבעים שנה לאחר היעלמותן של הדבורים.
יחד עם זאת, העולם של שלושים השנים האחרונות מושפע, מתפתח ומתקדם בקצבים בלתי מוכרים. "רצף" מהלכים שהתרחשו במאות הקודמות בהפרשים של עשרות שנים, מתרחשים כיום בטווח של שנים. שיפורים טכנולוגיים שהומצאו, יוצרו ונכנסו לשימוש אחת לעשור, מתבצעים כיום בהפרשים של חודשים ולעיתים אף שבועות.
*The lexus and the olive tree, Thomas Friedman, HarpercollinsPublishers,1999
קצב הלמידה ואדפטציה של שינויים טכנולוגיים התקצר, במיוחד אצל צעירים, מטווח של שנים לטווח של שבועות ואף ימים ובעיקר, אי הרלוונטיות של משאבים ותשומות כגון כוח עבודה מיומן וידע מצטבר הופך במהלך של חודשים ממצרך נצרך והכרחי לגורם ייצור מיותר וארכאי.
מהי הגלובליזציה, ומה הקשר בין השינויים בקצב ההתקדמות הטכנולוגית ובין הגלובליזציה כתופעה?
מקובל לתאר ולהציג את תהליך הגלובליזציה במילים 'העולם כ"כפר קטן" או כ"כפר בודד" וכיוצא באלו. ננסה לתאר תהליך העובר על מדינה קטנה ומבודדת לאחר שהוסרו הגבולות הפיזיים והוירטואליים. הכל לפתע מותר, ונוצר קשר ישיר בין אזרחי המדינה לבין כל אלו שמחוצה לה. בדיוק כפי שקורה כשמחברים בין שני נפחים סגורים בעלי לחץ אויר שונה או מערבים נוזלים בעלי טמפרטורה שונה, כמעט מיידית מתאזנים כל ההפרשים ונוצר מצב חדש המהווה שיווי משקל חדש בנפח החדש.
עד לפני כמה עשורים, מדינות וגושי מדינות חיו להם תחת משטר עצמאי ומבודד, מרצון או שלא מרצון, עם חוקים , כללים ונוהגים שונים, כשחיבור בין אוכלוסיות ממדינות שונות התאפשר אך ורק ברשות השלטון הספציפי. כך תושבי הגוש הקומוניסטי או תושבי מדינות פרטניות כאיראן, סין, בורמה או אלבניה באופן קיצוני, חיו במשטר שלהם ללא ידע, [כמעט], אודות המתרחש מחוץ למדינתם. כנגזרת מכך, רמת חייהם נקבעה על ידי השלטון ואופי המשטר,כמו-כן כמות הידע וההשכלה, רמת הביטחון והחופש. כל הקשרים בין תושבי המדינה לבין אלו שמחוצה לה, חברתיים, אינטלקטואליים וכלכליים, נקבעו כמעט בלעדית על ידי השליטים ומכאן שנמנע מהתושבים כמעט כל מידע באשר לאפשרויות אחרות של חיים ותנאים. מההיבט הכלכלי, מדובר במשק סגור המספק את כל תצרוכתו על פי עקומת התמורה הפנימית הייחודית לאותו המשק. במצבים פתוחים יותר התקיימו יחסי מסחר בין המשק הסגור למשקים אחרים אך ורק בהשגחת ועל פי בחירת השלטון, כשמחסומי מכסים, מיסים והגבלות יבוא ויצוא ויסתו את המסחר ושמרו על הייחודיות והסגירות של המשק. באופן דומה, שלט השלטון גם על ההשכלה, הידע, הרווחה וההתקדמות הטכנולוגית.
יש הרואים בשבירת חומת ברלין כרגע המכריע בהתפשטות תהליך הגלובליזציה, ויתכן שאכן כך אך אי אפשר לתאר את התהליך מבלי להתייחס לתהליכים האחרים שאיפשרו את תחילת הגלובליזציה. כך אין חולקין שתחילתה היא ביצירת תשתית של ידע, מידע ואינטרסים משותפים מחוץ לאותם גדרות הסוגרים חברה מפני חברה אחרת. מידע שזרם בדרך לא דרך בין מדינות וחברות סגורות, ידיעות על תנאי מחיה שונים וטובים יותר, מידע על צורות שלטון אחרות, על קיומם של מוצרים אחרים ומגוונים וכוי.
אם כן, מה אפשר את מיאוץ הגלובליזציה? התקדמות טכנולוגית, הוזלת תעריפי תחבורה [חומרי גלם, מוצרים], שכלול אמצעי תקשורת, והקלות בקבלת מידע עדכני [אינטרנט]. מרגע שעבר המידע, התחיל גל של לחצים בכל חברה ומדינה סגורה לשיפור תנאים כולל. שלטונות ושליטים נאלצו לוותר ולהקל על האזרחים כדי למנוע התפרצות. באותם מדינות שהחליטו להלחם בלחצים על ידי הפעלת כוח, אותם רשתות מידע ללא גבולות, אפשרו את הפצת המידע אודות הדיכוי ומדינות החלו ללחוץ על אותם שלטונות להפסקתם.
דוגמאות לתוצאות תהליך הגלובליזציה מההיבט הזה ניתן לראות במפולת הבורסות בעולם בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת לאחר קריסת הבורסה באינדונזיה, בעלית מחירי המזון בעולם כתוצאה מעלית מחירי הנפט [ לא בגלל עלית מחיר יצור המזון אלא בגלל מחסור עקב שימוש הולך וגובר בתוצרת חקלאית ליצור אנרגיה , סוכר, מתנול, סויה..], צניחה בשווי חברות בבורסות ברחבי העולם בכל הענפים כתוצאה מאי יכולת בעלי משכנתאות אמריקאים מסוג ב' לעמוד בהתחייבויותיהם, וכדומה.
המחנה המשותף הוא שמצב משתנה בתחום אחד מוצא את ביטויו והשפעתו על תחום שונה לגמרי במקומות שונים ורחוקים כשלא תמיד יש הקשר ברור וישיר.
דוגמא אקטואלית ליתרונות הגלובליזציה ניתן למצוא בהתפתחויות האחרונות בבורמה. דיכוי כפי שניסו השלטונות בבורסה לבצע היה מתאפשר בעבר ללא כל התערבות חיצונית. בעידן החדש, אין כל אפשרות לשמור את המהלכים וההתפתחויות מחוץ לעין העולם הרחב והלחצים המיידים כמעט של המשטרים הדמוקרטיים מנעו את התפשטות הדיכוי והצלת חייהם של המפגינים.
מנקודת מבט כלל עולמית, הגלובליזציה תהפוך את העולם כולו, בסופו של יום, למקום טוב יותר לחיות בו. האיזון ושיווי המשקל הסופי אליו יגיע העולם כולו, גם אם יפגע במקצת ברווחת תושבי המדינות העשירות, ייטיב את מצבם של תושבי המדינות העניות מכל הבחינות. זרימת המידע האין סופית מאפשרת לציבורים נחשלים גדולים לרכוש השכלה בקצב הולך וגובר ובאמצעים זולים יחסית. חשיפת העולם לענפי ביקוש חדשים מאפשר פיתוח אלטרנטיבות ומוצרים חליפיים והוזלת מחירי מוצרים נדרשים כגון תרופות, מזון, חקלאות וחומרי גלם.
הרחבת ההשכלה הבסיסית לציבורים נחשלים מאפשרת פתיחת מסגרות חברתיות מסורתיות למסגרות כלל עולמיות חדשות שהוכיחו עצמן כמסגרות המאפשרות קידום הפרט תוך יצירת רווחה כלכלית מצרפית גדולה יותר.
הגלובליזציה וחופש המידע מאפשר לאוכלוסיה החופשית בעולם לגלות ולחשוף את אותם מוקדי דיכוי וניצול ולהפעיל את כוחם הכלכלי והחברתי כדי לשנות ולשפר את מצב האוכלוסיות המדוכאות. לדוגמא, אם לפני עשור יכלו ראשי שלטונות במדינות נחשלות למכור את בריאות אוכלוסייתם לצורך התעשרות אישית תוך יצור מוצרים עתירי זיהום עבור אוכלוסיות עשירות כגון יצור כימיקלים בהודו או חשיפת האוכלוסייה הנחשלת לסכנות בריאותיות בשמשם כשפני נסיון לחברות ענק ליצור תרופות, כיום הרגולציה ה"עולמית" מונעת אפשרויות כאלו ומענישה את השליטים בסנקציות כלכליות ומדיניות ההופכות את הניצול לבלתי כדאי.
הגלובליזציה וחופש המידע חושפים סודות צבאיים ונקודות תורפה של מעצמות ומדינות ונוצר מאזן אימה חדש בו תם העידן בו רק למעצמות העל יש מידע חיוני אודות שאר מדינות העולם. למדינות קטנות יחסית, לגופים ייחודיים ופרטיים ואף לאנשים ספציפיים יש נגישות למידע חשוב על מדינות גדולות וחזקות וכך נוצרים קבוצות כוח חדשות המקזזות כוחות מסורתיים תוך יצירת שיווי משקל חדש בעולם. דוגמא יוצאת דופן שהתגלתה רק לאחרונה היא האפשרות לקבלת צילומי אויר בעלי רזולוציה מדהימים מתוך אתר GOOGLE EARTH לכל דיכפין כולל מפעלים ואתרים ביטחוניים רגישים ביותר ככורים גרעיניים, מצבורי כלי נשק בליסטיים בלתי קונוונציונליים ואסטרטגיים ומכוני מחקר.
תוצאה ייחודית של הגלובליזציה היא שהיכולת להפעלת כוחות ואינטרסים תוך רצון לשנות מצבים בעולם, עברה מחזקה בלעדית של מעצמות ומנהיגים לידי פרטים בודדים בעולם החופשי המרגישים צורך להפעיל השפעתם תוך יצירת קבוצות לחץ חדשות לצורך יצירת שינויים משמעותיים בעולם.
הנגישות, זרימת המידע החופשית, הוזלת תעריפי שינוע, תחבורה ותקשורת וכתוצאה מכך ההשפעות ההדדיות הכמעט מיידיות של פעולות ומצבים בקצה כדור הארץ על הקצה השני כמעט ללא אפשרות שלטונית לחסום השפעות אלו, העבירו מסר ברור כי יש מקום בדור הנוכחי לסחר חליפין בין הפקת יתרונות הגלובליזציה הכלכלית ובין מחויבות לרגולציה גלובלית חברתית. הפיכת כדור הארץ לגוף אחד בו המידע והידע הינם נחלת הכלל, בו לפרט יש אפשרות ללמוד ולנצל את הידע להפקת רווחים אישיים ולהרחבת הרווחה הפרטית, מאפשרים קיומם של יחסי גומלין בין מדינות ופרטים עתירי הון ותשומות ובין השלטונות המדכאים. מתן אפשרות גלובלית לשיפור כלכלי וחוסן פיננסי בתמורה לחקיקת חוקים מעין אוניברסאליים מגיני אוכלוסיות חלשות כגון חוקי שכר מינימום , חוקי ביטוח בריאות חובה, חוקים אוסרי עבדות וסחר בנשים וילדים, חוקי השכלה לכל, נגישות למשפט פרטי, ואפילו הסכמי בטחון ואי לוחמה.
החשיפה, הפתיחות והנגישות, יחד עם חקיקה אוניברסלית, תוך שימוש בתקנים כלל-עולמיים, ימנעו לדוגמא שימוש בשטחים במדינות נחשלות בתהליכים מסוכנים ומזהמים לצורך יצור מוצרי צריכה וחומרי גלם המיועדים לאוכלוסיות עשירות, ימנעו שימוש בילדים וחלשים כשפני נסיון עבור יצור תרופות חדשות המיועדות בעיקר לאוכלוסיות חזקות ועשירות, ויגרמו בסופו של דבר להשוואת תנאי מחיה ורמת חיים בכל חלקי העולם.
הגלובליזציה לכשעצמה אינה תופעה מכוונת מטרה ומוטת תוצאות אלא תהליך בלתי נמנע היכול לספק הסברים לתופעות ולתוצאות שאינם מוסקים כדבר הברור מאליו אם לא מנתחים את שלל ההשפעות והאינטראקציות השלובות בכל מעשה ופעולה במרחב.
ואמנם, הגם שהגלובליזציה יוצרת הזדמנויות חדשות לשיפור רמת המחיה ואיכות החיים בעולם, אותם אלמנטים שאפשרו את ההתפתחויות החיוביות, אחראים במידת מה גם על ההתפתחויות השליליות . תוצאת תופעת הגלובליזציה. מבין שלל חסרונות התופעה נמצא את תהליך העיור האינטנסיבי ברחבי העולם, בפגיעה אקולוגית הרסנית, שינוי אקלים קיצוניים, פגיעה כלל עולמית במגוון הביולוגי ע"י תאגידי ענק משום תאבת בצע, נסיונות השתלטות של גורמים עתירי הון ומשאבים על נכסי כדור הארץ ועוד.
בחסרונות אלו נדון בחלק השני.