הצד האפל של הגלובליזציה
חלק שני – מי לא מכיר גלובליזציה
מאת: עזרא גולדמן, עו"ד וכלכלן.
במאמר הראשון הצגתי את תופעת הגלובליזציה כמציאות כלכלית, חברתית ופוליטית קיימת, הנובעת מנפילת מחסומים טבעיים מחד ושרירותיים ומלאכותיים מאידך והמתבססת על התקדמות טכנולוגית מהירה, הוזלת מחירים כלל עולמיים בתחומי השינוע, התחבורה והתקשורת. לכאורה נוצרה מערכת עולמית חדשה בה העולם כולו [ למעט מספר מדינות מבודדות וסגורות כגון אלבניה, קובה וצפון קוריאה], מהווה לכאורה ולמראית עין מקשה אחת ללא הבדלים מהותיים בין מדינה ומדינה, עם זרימת מידע חופשית, נגישות להשכלה ולמידע שיוויונית, כשההבדלים העיקריים הקיימים בין המדינות ובין האוכלוסיות הן ברמת שליטה ובעלות על אוצרות טבע, הון, ידע טכנולוגי וחופש שלטוני.
גם אם המצב היה כזה, ובהנחה שתופעת ה"כפר הגלובלי" הינה תופעה חיובית המעודדת שיווין ופותחת הזדמנויות שוות בפני כל, ישנן תופעות שהן תוצאת הגלובליזציה שהעולם טרם למד להתמודד עימן, ל"אלף" אותן לצרכיו וטרם הצליח למצות את היתרונות תוך סילוק החסרונות.
ניתן לחלק את חסרונות הגלובליזציה לשתי רמות בסיסיות. החברתית [ פוליטית],והאקולוגית [ביולוגית] .
ההתקדמות הטכנולוגית, הוזלת התחבורה וזרימת המידע החופשית הביאה לקריסת החומות המלאכותיות שהפרידו בין המעצמות ומדינות העולם. האיחוד האירופאי, ביטול מכסים ומתן חופש מעבר ביבשת כולה הגבירו את תחושת הכפר הגלובלי, וגרר אחריו את העולם כולו לביטול מכסים מאסיבי, להסכמי סחר כלל עולמיים ולאיחוד תשתיות ותקנים. יצירת מטבע אירופאי אחד, הנהגת מערכת חוקים אחידה הנכפית ע"י מערכת משפט אירופאית מוסכמת, הנפקת דרכון אחיד' אלו הן סימניה של התקופה החדשה. יתכן ובשלב הבא תקבע שפה אחידה , רמת השכלה והכשרה אחידות והכפפת כלל האוכלוסיה למערכת כללים ונוהגים אחידים.
תופעות אלו, הגם שלכאורה ניתן לראות בהן יתרונות והתקדמות ליצירת עולם טוב יותר, הינן כנראה בלתי אפשריות ומנוגדת לטבע האנושי, כפי שאנו מכירים. הבידול הלאומי ותחושת הלאומניות, במיוחד במדינות מזרח אירופה, ארצות המזרח הרחוק, ארצות דרום אמריקה ואפילו בארצות הברית,, התחרות והרצון לשלוט[ באמצעים מודרניים ובלתי אלימים], הינם חלק בלתי נפרד מהמהות האנושית והתרבות החברתית של שלושת אלפי השנים האחרונות, והם אלו המהווים את המחסום האחרון בפני מחיקת כל המחסומים והפיכת החיים על פני הכוכב "ארץ" לכפר אחד גדול. אין בכך כדי לבטל את היתרונות הגלומים בהסרת המחסומים השרירותיים שנוצרו במהלך אלפי השנים מאז החלו בני האדם לחיות חיים חברתיים, אלא שיש בכך להסביר את המגבלות של התהליך ואת הסיבות להתנגדות למחיקת כל המחסומים.
ישנם עשרות דוגמאות רלוונטיות ואקטואליות שיש בהן כדי להצביע על החסרונות בהסרת כל המחסומים. רק לאחרונה הזדמנה לכולנו האפשרות לחזות בהשפעת תהליכים מסוימים המתרחשים בצד אחד של העולם על חלקים נרחבים אחרים, וכל זאת לא במהלך של שנים אלא במהלך של ימים ואף שעות.
שני משברים אחרונים שאנסה לנתח הינם משבר האשראי הכלל עולמי או כפי שהוא נקרא לאחרונה-"משבר הסאבפריים" ומשבר המזון או כפי שהוא נקרא לאחרונה- "משבר האורז".
מבלי להיכנס לסוגיה האם מדובר במשבר יזום ומלאכותי שנועד להגביר את רווחיהם של חברות ויחידים ברגע מסוים ולתקופה מוגבלת ביותר, ניתן לנתח את שתי התופעות האחרונות באותם הכלים הסטנדרטיים הנמצאים בידי כולנו.
למרבה האירוניה, אחת מהתופעות הנגזרות מהגלובליזציה היא העובדה שלכל אחד יש את ההסבר שלו להתרחשותן של תופעות כלל עולמיות הנכנסות תחת צילה של אותה מטריה רחבה הנקראת הגלובליזציה. פתאום לכל אחד יש את הכלים , התובנות והיכולות להסביר תופעות , במיוחד כלכליות, המתרחשות בבת אחת ברחבי העולם כשרובן ככולן בעלות השפעות הרסניות על הכלכלות האינדבידואליות סביב הגלובוס.
בנוגע למשבר האורז, בין אם זה השימוש הגובר במוצרי מזון בסיסיים כגון סויה, אורז, קני סוכר וחיטה כחומר גלם ליצירת דלק אלטרנטיבי, ובין אם זה עלית רמת החיים בארצות נחשלות כגון סין, אינדונזיה, הודו ויבשת אפריקה. בין אם זה השימוש הנרחב באינטרנט לביצוע השקעות ומסחר יחידניות ופרטניות בחומרי גלם לצורך גריפת רווים פיננסיים ללא שימוש ממשי באותם סחורות ובין אם זה הטלת האחריות למשבר האחרון על התחממות כדור הארץ ושינויים קיצוניים בתנאי מזג האויר הגורמים למפגעי טבע מוגברים. כל ההסברים משמשים בערבוביה להנמקת התופעה שצצה לפתע, ללא כל אזהרה מוקדמת וממוקדת, ממש יש מעין, כשכל המומחים בתחומי הכלכלה, החיזוי והעתידנות לא יכלו לנקוב ולחזות את התאריך או השנה בה יתרחש המשבר. אכן, רבים בעבר ניבאו ותיארו את המשבר ותוצאותיו כנבואה עתידנית אך איש לא ניסה אפילו לתת תחזית אמיתית לשנה בה התופעה תפרוץ. במיוחד נכון הדבר לגבי משבר האשראי. היו כלכלנים שבאופן כללי התריעו בפני הסכנה במתן אשראי קל ונוח למליוני בתי אב בארה"ב ללא בדיקת הבטחונות וללא הקפדה על שימוש מושכל בכספי ההלוואות שנלקחו. יחד עם זאת, אזהרה כללית ובלתי ממוקדת היא פתרון קל ואינה שונה מקבלת תחזית ממגדת עתידות. היכולת לנבא את הזמן המשוער של פריצת התופעה היא המצביעה על רכישת הכלים המתאימים לחיזוי העתיד. עצם העובדה שהמשבר "נפל" על העולם תוך גרימת נזקים והפסדים במאות טריליונים של דולרים מראה שתופעת הגלובליזציה אינה ניתנת לחיזוי [ בדיוק כפי שאין דרך לחיזוי רעידות אדמה], ושאין לבני האדם כיום דרך להתגונן בפני הנזקים הצפויים מקריסת המערכות הנגזרות מהפיכת העולם לכפר אחד קטן.
כיום ברור לכולם שהמציאות, בה החלטות המתקבלות בממשלה זו או אחרת משפיעות אך ורק על כלכלת אותה מדינה, פרחה ואינה קיימת עוד. כל החלטה של משק כלכלי בינוני ומעלה, כל חשש כלכלי לקריסה אפשרית במדינה המייצרת ומספקת חומרי גלם כנפט, זהב או אורניום, , כל חשש מהתפשטות מגיפה אלימה כזו או אחרת, משפיעה מיד על רמות המחירים בבורסות בעולם, על הסכמת התאגידים הבנקאיים למתן אשראי בעולם כולו, ומכאן הדרך קצרה ביותר ליצירת תוהו ובוהו כלכלי, פוליטי וחברתי בכל אותו כפר גלובלי.
משבר הסאבפריים שאת תחילתו או חווים כיום אך את סופו אין איש צופה עדין כשהנתונים אודות כלל ההפסדים המצטברים בעולם כולו בלתי נתפסים בקרב הכלכלנים בעולם המערבי, התהווה במשך השנים אך פרץ לתודעה ולהשפעה על הכלכלה העולמית במהלך של חודש ימים. תחילה שמועות על עליה מדאיגה במספר חדלי הפרעון בקרב בעלי הבתים הפרטיים בארה"ב, אחרי כן שמועות על תאגידים בנקאיים קטנים שהגיעו לחדלות פרעון עקב אי התשלומים מצד בעלי הבתים נוטלי המשכנתאות, ותוך שלושה ארבעה שבועות התברר כי גם אצל הבנקים הגדולים ביותר בארה"ב נגרעו מאות מליארדי דולרים מההון העצמי שלהן. התוצאה המיידית, צמצום האשראי העולמי לכל התעשיות באשר הן, צמצום יכולות התעשיה העולמית להתרחב ולהשקיע בפיתוח ומחקר. אי הודאות יוצרת ציפיות לעלית מחירים הגוררת ציפיה לאינפלציה , העלאת ריבית, ושוב הקטנת ההשקעות. במקביל החשש מפני עלית מחירים יוצרת לחץ על מפיקי הנפט ותחליפיו, ומכאן לעליית מחרי הדגנים ומוצרי המזון הבסיסיים היכולים בין השאר לשמש כחומר גלם לדלק חליפי, ומכאן שוב, לחץ בינלאומי עקב עלית מחירי מוצרי המזון הבסיסיים המשמשים כמחסום אחרון אצל המדינות הנחשלות מפני רעב כבד. מכאן ועד לערעור הסטטוס קוו הפוליטי באותן מדינות המרחק קצר ביותר, והדרך לנסיון נואש של אותן מדינות נחשלות לפתור את מצוקתן בעזרת מלחמה וטרור היא קצרה. החשש מטרור מעלה שוב את הסיכון למעבר סחורות וחומרי דלק ושוב עלית מחירים, וחוזר חלילה.
זאת , מבלי להתייחס כלל לשינויי מזג אויר, השתלטות ספקולנטים על שוק הסחורות הוירטואלי, וגורמים מוחשיים וממוקדים המשפיעים מידי יום על הכלכלה העולמית.
הבנת תופעת הגלובליזציה הפרה את הבידול בין הרמה החברתית לרמה האקולוגית ולפתע מובן כי אין בידול בין ההשפעות וכל גורם , מעשה ותופעה, משפיעים מיד הן ברמה החברתית כלכלית והן ברמה האקולוגית הכלל עולמית. העברת מפעלים עתירי ידים עובדות מארצות מודרניות ויקרות למדינות נחשלות ומרוחקות, יוצרת עליה ברמת החיים באותן מדינות נחשלות. עלייה ברמת המחירים גוררת רצון של התושבים לאכול יותר בשר ולצרוך יותר מכוניות. זה גורר עליה דפרנציאלית בצריכת חומרי מזון בסיסיים להאכלת החיות המיועדות לשחיטה, דבר הגורר עלית מחירים ומחסור גואה בחיטה שעורה סויה סוכר ואורז. הביקוש הגובר לכלי רכב מעלה את הדרישה לאנרגיה חילופית ושוב הביקושים הגוברים במדינות הנחשלות לא מתאזן על ידי היצע הולם ועלית המחירים פוגעת דווקא בעיקר בתושבי הארצות הנחשלות. כלומר העברת המפעלים לאותם ארצות לא רק שהעבירה את הזיהום אליהם אלא באופן אירוני גם גרם למחסור במזון ובמוצרי יסוד.
בכנס המתקיים בימים אלו בירושלים הנקרא כנס השישים או כנס הנשיאים או בשמו הבומבסטי "כנס המחר" דנים ראשי הממשלות, נשיאי העבר וראשי כלכלות עולמיות בנסיונות לחזות את העתיד הצפוי לכל תושבי הכפר הגלובלי.
דווקא התכנסות זו באיצטלא של קיבוץ ידע עולמי ומיטב המוחות, מצביע על ההתלהמות, אבדן הדרך והתסכול של כל אותם העוסקים בתחום.
כדי להצביע על חוסר ההבנה הבסיסי במהות התופעה, יפים דבריה של "הכוהנת הכלכלית" הגב' אייבי כהן שאמרה במהלך הכנס :"הגלובליזציה הפכה לקשה לשליטה..." ממש דברי חכמים. במשפט קצר זה הביעה הגב' כהן את השטחיות באופיינית כל כך כיום למוסדות המחקר הכלכלי בתאגידים הפיננסיים ברחבי העולם ולחוסר הבנתה העמוק של הגב' כהן ושל אלו המיוצגים דרכה לתופעה, שכן אין גלובליזציה קלה או קשה לשליטה. הגלובליזציה היא היא העדר שליטה!!!!
כל ראשי הכלכלות העולמיות, כל ראשי התאגידים הבנקאיים בעולם, על ראשי הקונגלומרטים, עדין שבויים בקונספציה מהעבר כי בידיהם לשלוט ולנווט את 7 מליארד תושבי כדור הארץ על פי רצונם ותחזיותיהם. ולא היא.
ההבנה של תהליך הגלובליזציה גורר איתו את ההבנה כי השליטה יצאה מידי המנהיגות , וכל שנותר לשלטונות הוא להנהיג כלים ולחנך את אותם 7 מליארד תושבים להתנהל בשכלתנות כלכלית וחברתי למען האחרים. אין יותר שליטה בכוח החוק, המנגנון והמחסום הפוליטי. זה נגמר ונעלם. ניתן רק לחנך ולבקש, להציע ולתת כלים מעשיים ליצירת אוירה המתאימה ליצירת שינויים שיועילו לכלל ולפרט.
וכמו שכתבתי במאמרי הקודם, להנהגות הפוליטיות אין יותר שליטה על אזרחי העולם לפעול כמקשה אחת על פי מאוויי ליבם של המנהיגים. בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת, התקשורת החובקת עולם, האינטרנט והידע והמידע הזורם בחופשיות ובשיוויוניות מוחלטת כמעט לכל החפץ בלימוד וברכישת מיומנויות, כל אחד שהינו בעל כישורים מינימליים לשאוב וללמוד לבדו, יכול לפעול כמעט כאוות נפשו למילוי סיפוקיו האישיים בתחומי הכלכלה, המחקר החברה ואפילו הפוליטיקה. זוהי הגלובליזציה האמיתית. העובדה שהמועמד לראשות המפלגה הדמוקרטית בארה"ב מר אובמה, יצא רק לפני 30 שנה מכפר קטן ונידח בקניה ובעוד כמה חודשים עשוי או עלול הוא לשלוט על הגדולה והחזקה שבמעצמות, היא היא הגלובליזציה ולא ההתכנסויות המיוחצנות , אפילו לא של מדינת ישראל ונשיאה התזזיתי.