הגדרת נפגע עבירה בחוק הינה: "מי שנפגע במישרין מעבירה, וכן בן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו, למעט החשוד, הנאשם או הנידון".
עפ"י ההגדרה בחוק: " חוק זה מטרתו לקבוע את זכויותיו של נפגע עבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונידונים"
זכויות נפגעי עבירה מתבססות על שלושה חלקים עיקריים:
א. זכות להגנה
זכות נפגע עבירה להגנה הינה זכות בסיסית. זכות זו כוללת בתוכה מניעה של כל הטרדה או פגיעה בנפגע העבירה . החוק גם קובע כי ניתן לקבל כנגד החשוד צו הרחקה. זכותו של נפגע עבירה לבקש ולקבל את סיוע המשטרה באם זכותם להגנה נפגעת.
ב. זכות לקבלת מידע
קבלת מידע הינו זכות של נפגע עבירה המלווה אותו מרגע הגשת התלונה ועד לסיום ההליך הפלילי. זכות זו מתחילה כבר בתחנת המשטרה בעת הגשת התלונה על זכויותיו כנפגע עבירה. לרשות נפגע העבירה יועמד כל מידע שאיננו אסור למסירה על-פי חוק או שאינו עשוי לסכן את החקירה.
זכותו של נפגע עבירה לדרוש כי הרשויות יעדכנו אותו לגבי התקדמות הטיפול בתיק - עניין זה חשוב מאוד אם נפגע העבירה מעוניין להגיש תביעה אזרחית או מעוניין לממש את זכותו במהלך ההליכים בבית-המשפט. זכותו של נפגע עבירת מין או אלימות לבקש ולקבל מידע לגבי מהלך מעצרו, או כל חלופת מעצר אחרת (לדוגמה מאסר בית), של הפוגע.
זכויות נפגע העבירה בהליך הפלילי:
במהלך החקירה בעבירות מין ואלימות על המדינה לנהל את ההליכים בתוך זמן סביר על מנת למנוע מנפגע העבירה עינוי דין. בעבירות מין ואלימות אין לחקור את נפגע העבירה על עברו המיני שלא עם החשוד (אלא אם הדבר הכרחי ונקבע כך על-ידי הקצין הממונה).
נפגע עבירה שנחקר על עברו המיני וחש כי הדבר נעשה שלא לצורך או תוך פגיעה בכבודו ופרטיותו מומלץ כי ייוועץ בעו"ד או יגיש תלונה על המקרה.
בעבירות מין ואלימות עומדת לנפגע העבירה זכותו כי בעת חקירתו ילווה אותו אדם על-פי בחירתו (אלא אם קבע הקצין הממונה כי ליווי זה יפגע בחקירה).
זכויות נפגע העבירה במהלך המשפט:
נפגע עבירה רשאי להיות נוכח, יחד עם אדם מטעמו, בדיונים המתקיימים בבית-המשפט גם אם המשפט מתנהל בדלתיים סגורות (אלא אם בית המשפט קבע אחרת).
נפגע עבירת מין או אלימות יכול להביע בפני בית-המשפט, את עמדתו לעניין עסקת טיעון. בית-המשפט אינו כבול לעסקת טיעון והוא רשאי שלא לאשרה.
נפגע עבירה זכאי למסור הצהרה על כלל הנזקים שנגרמו לו בשל העבירה (לרבות נזקי גוף, רכוש, נזקים נפשיים וכל נזק אחר) ולדרוש כי אלו יובאו לפני בית-המשפט במהלך הדיון בגזר-הדין.
נפגע עבירת מין או אלימות זכאי להביע את עמדתו בפני ועדת שחרורים (אם שוקלים לשחרר את המורשע בדין) בפני מחלקת החנינות במשרד המשפטים אם הוגשה בקשה לחנינת המורשע בדין.
הזכויות אינן מוחלטות ונתונות לשיקול דעת המערכת. כאשר נפגעי עבירה חש כי נפגעו זכויותיו שלא בצדק הוא רשאים לערער על ההחלטה ולדרוש את קיומה.
ג. זכות קורבן העבירה להגשת תביעה אזרחית נגד הנאשם
הגישה הרווחת, הינה כי תוצאת ההליך הפלילי לא משרתת את נפגע העבירה. תיקים רבים מדי מסתיימים בעסקאות טיעון ובעונשים מגוחכים. לעומת זאת תביעת פיצויים יכולה לתת למבצע העברה עונש אמיתי וכואב לפוגע - אשר משרת ישירות את הנפגע! לרשות הנפגע עומדות כמה דרכים לתביעת פיצויים:
פיצויים לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977: בית המשפט רשאי לחייב את הנאשם לשלם לנפגע פיצויים על הנזק ועל הסבל שנגרמו לו בשל כל אחת מן העבירות שבהן הורשע.
פיצויי נזיקין לפי פקודת הנזיקין: הליך אזרחי לקבלת פיצויים על נזקים מהפוגע. במקרה כזה התיק הפלילי המתנהל כנגד האדם שגרם נזק ישמש כראיות בהליך האזרחי.
תביעה נגררת לפי סעיף 77 לחוק בתי-המשפט: במקרה בו הסתיים ההליך הפלילי בהרשעתו של הנאשם, ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת להרשעה הפלילית, אשר תידון בפני אותו שופט שהרשיע את הנאשם.
לתביעה כזו כללים וסדרי דין מיוחדים, והיתרון הגדול של הליך זה הוא במישור הראיות. למעשה, במשפט האזרחי יראו את הממצאים והמסקנות שנקבעו בהליך הפלילי כאילו נקבעו במשפט האזרחי. תביעה נגררת תוגש בתוך 30 יום מיום מתן פסק-הדין (באם לא הוגשו ערעורים).
תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי: במקרה של איבוד כושר תפקוד כתוצאה מן העבירה במקרה של פגיעה ניתן לקבל, בנסיבות מסוימות, תשלומים מן המוסד לביטוח לאומי.
תביעה אזרחית יכולה להיות מוגשת ללא כל תלות בהליך הפלילי, במקביל לו ואף לאחריו. גם אם ההליך הפלילי הסתיים מבלי להרשיע את החשוד עדיין ניתן להגיש תביעה אזרחית וזאת משום שעל מנת להביא להרשעה במישור הפלילי על התביעה להוכיח את אשמת החשוד מעבר לכל ספק סביר. מאידך, בתביעה אזרחית על התובע להוכיח את צדקתו (נהוג לטעון כי נטל ההוכחה במישור המשפטי הינו 51%).
השיקולים בהגשת תביעה אזרחית על-ידי נפגע עבירה צריכים להיות רחבים ככל האפשר. עיתוי הגשת התביעה הינו מהותי. הגשת התביעה האזרחית לפני שההליך הפלילי הסתיים יכולה להשאיר את התובע בלי מספיק ראיות והוכחות להוכחת תביעתו.
מאידך, המתנה לסיום ההליך הפלילי עלולה להשאיר את התובע עם זיכוי הנאשם (מלא או חלקי) אומנם ניתן להצליח בתביעה אזרחית גם כאשר ההליך הפלילי לא הסתיים בהרשעה- אולם תביעה שכזו תהיה קשה להוכחה.
אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.
עודכן ב: 25/07/2013