שחרור חייל בעבירות תיווך ושימוש בסמים לחלופת מעצר

כתב אישום שהוגש בבית הדין הצבאי מחוז שיפוט צפון ייחס לנאשם – חייל בשירות חובה, שורה של עבירות תיווך בסמים, עשיית עסקות בסם ושימוש בו בכך שבהזדמנויות לא מעטות רכש סם מסוג קנאביס עבור כמה מחבריו (חיילים) מספק סמים אזרח. הנאשם עשה שימוש בהזדמנויות רבות בסם, בנסיבות שאינן צבאיות, עם חבריו החיילים.

התביעה הצבאית עתרה למעצרו עד לתום ההליכים בעניינו. ב"כ של החייל, עו"ד דנה נוף, המתמחה בדין הצבאי התנגדה למעצר בנימוקים הנעוצים במצבו הנפשי של מרשה אשר התדרדר מאז נעצר בכלא 6. הסנגורית טענה בהתבסס על חוות דעת מומחים כי קיים חשש ממשי להתפרצות מחלת נפש בלתי הפיכה באם ימשיך מרשה לשהות בכותלי הכלא ולאור זאת יש לשחרר את הנאשם לחלופת מעצר בביתו.

התביעה הצבאית סברה כי המעשים שיוחסו למשיב מלמדים על מסוכנותו שאין ניתן לענות עליה בחלופה וכי לא בוססה הטענה כי המשך מעצרו ידרדר את מצבו הנפשי ומכאן שאין מניע שלא לעוצרו.

נשיאת בית הדין הצבאי מחוז שיפוט צפון – אל"מ מאיה הלר קיבלה את טענת ההגנה והורתה על שחרור המשיב לחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בהשגחת אימו, תמורת הפקדה כספית בסך 3000 ש"ח וערבות צד ג' בסך 10,000 ש"ח. הטעם המרכזי להחלטת הנשיאה נעוץ במצבו הנפשי של הנאשם. טעם נוסף, כי המשיב פוטר לאחרונה מהמשך שירות על רקע נפשי (פרופיל 21) ואין הוא חייל עוד.

בהחלטתה ציינה: ".... מאחר שההכרעה בשאלת המעצר הינה לעולם אינדיבידואלית, סברתי כי במקרה זה, החשש מפני השלכות המשך המעצר על מצבו הנפשי של הנאשם, מצדיקות נקיטה בחלופת מעצר...",.

על החלטה זו הגישה הפרקליטות הצבאית ערר מעצר שנדחה ע"י בית הדין הצבאי לערעורים.

כבוד השופט תא"ל דורון פיילס, המשנה לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים סבר שהעבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת של מעצר עד תום ההליכים. עם זאת, בסופו של דבר ראה להותיר את החלטתו של בית דין קמא על כנה שכן מעשיו נעשו עם חיילים נוספים על רקע היכרות חיצונית לשירות הצבאי והמשיב איננו חייל עוד וכך בהיבט זה קהתה במובנה הצבאי עוקצה של המסוכנות.

כבוד השופט, דורון פיילס כתב בהחלטתו (עמ/12/11) מיום 9/2/11:

"לא בלי התלבטות, ראיתי, בסופו של דבר, להותיר את החלטת בית הדין קמא בעינה מכמה טעמים מצטברים: המעשים נעשו עם חיילים נוספים, אולם לא בהקשר של השירות הצבאי אלא על רקע היכרות חיצונית לשירות הצבאי והמשיב איננו חייל עוד.

בהיבט זה, קהה, במידה מסוימת עוקצה של המסוכנות , בהיבטה הצבאי. העובדה שעולה מחומר העדויות , כי המשיב לא עבר את העבירות לשם בצע כסף, אלא כמחווה, גם אם פסולה ואסורה בתכלית, לחבריו. התנאים שנקבעו לשחרור, יחד עם ההתרשמות שהמשיב מבקש לטפל בבעיותיו ומשפחתו מתגייסת למטרה זו והוא צפוי לעלות על מסלול של טיפול – מקהים, במידה מסוימת את עוקצה של המסוכנות בהיבטה הכללי.

לכל אלה מצטרפת ההתרשמות העולה משלל חוות הדעת המקצועיות כי מצבו הנפשי של המשיב מחמיר וכי נדרש טיפול מרוכז כדי להיטיבו וההתרשמות, העולה גם היא מחוות הדעת כי ישנו קשר בין תמונת המצב הנפשי לעבירות הסמים...."

כאמור, ערר המעצר נדחה.