לפטור הייחודי לנשים יהודיות בישראל יש שורשים פוליטיים, דתיים וחברתיים שמגיעים עד לקום המדינה, אז התנהל מאבק של ממש מצד החברה הדתית והחרדית נגד גיוס נשים לצה"ל. בסופו של דבר, החוק מכיר כיום בזכותה של אישה דתיה להשתחרר מן הצבא בגלל אורח חיים דתי, וכמעט כל אישה דתיה יכולה לקבל פטור מטעמי דת. במקביל, קיימים גם פטורים ייחודיים לנשים וגברים מהעדה הדרוזית ולנשים צ'רקסיות, אך שם מדובר בסוגיה שונה לגמרי, שבה מעורב גם מרכיב עדתי-לאומי.


פטור מטעמי דת: תהליך פשוט ומהיר


תהליך קבלת פטור מטעמי דת הוא פשוט בעיקרו. יש להצהיר ברבנות הראשית על ניהול אורח חיים דתי הכולל שמירת שבת וכשרות ולשלוח את התצהיר ללשכת הגיוס, שם כעיקרון ניתן פטור אוטומטי שהאישור עליו אמור להגיע תוך כחודש בדואר.


המועדים להגשת התצהיר קבועים בחוק, וכדאי מאוד לדייק בזמנים כדי לא להיתקל בבעיות מול לשכת הגיוס. על פי התקנות, יוגשו תצהירים על דתיוּת עד 90 יום לכל המאוחר לפני מועד הגיוס, או עד היום ה-30 מאז קבלת צו ראשון.


כמו כן, מועד נוסף הוא היום ה-30 לפני המועד שבו רשאי פוקד (בעל סמכות) להורות על זימון לשירות ביטחון של המלש"בית. כאמור, חשוב מאוד שלא להחמיץ את המועדים הקבועים בחוק להגשת התצהיר, אך אם החמצתן, ישנם מקרים חריגים שבהם לשכת הגיוס מאשרת תצהירים שהוגשו שלא במועד הנדרש בגלל סיבות מוצדקות.


חוקרים פרטיים ומעקבים בפייסבוק: הדרך לביטול פטור מטעמי דת


למרות הפטור האוטומטי המוקנה בחוק לאלו שהצהירו על קיום אורח חיים דתי, נערכות בדיקות מדגמיות על ידי רשויות הגיוס לאחוז קטן מבין המצהירות. הסיבה העיקרית לכך היא המספר העצום של הצעירות בישראל המקבלות פטור מטעמי דת, שאינו עולה בקנה אחד עם הנתונים הדמוגרפיים על מספר הדתיים בישראל.


העלייה התלולה במספר המצהירות על דתיוּת הביא את צה"ל לנהל מעקבים אחר נערות החשודות בהצהרה כוזבת, תוך שימוש בחוקרים פרטיים וזימון לראיונות של חלק מהמצהירות. כחלק משיטות הפעולה, עוקבים חוקרים מטעם הצבא אחר מצהירות על דתיוּת, במטרה לבדוק את אורח החיים האמיתי שמנהלת המצהירה.


בדיקות כאלה יכולות להתבצע באופן פיזי או במעקב וירטואלי אחר נערות ברשתות החברתיות. במקרים רבים מוצא צה"ל כי נערות שהצהירו על אורח חיים דתי הן למעשה מחללות שבת ואינן שומרות כשרות וצניעות, דבר שמביא לביטול הפטור ולהתחלה של חקירה משטרתית כנגד המצהירות בעילה של תצהיר שקרי. אם בסופו של התהליך הורשעה המצהירה בבית משפט על הצהרת שקר, הפטור יבוטל והמצהירה צפויה לעונש.


הוועדה לביטול פטור מטעמי דת


בחלק מן המקרים, צה"ל בוחר שלא לערב את המשטרה בעניין ומביא את הנושא לדיון בוועדה לביטול הפטור. את הפנייה לביטול פטור מטעמי דת יוזם הפוקד שחתם על מתן הפטור, ופנייה זו אפשרית רק תוך 24 חודשים מאז ניתן הפטור או מאז המועד האחרון שבו יכול היה הפוקד לזמן את המצהירה לשירות ביטחון.


לפני הפנייה לוועדה, החוק מחייב את בעל הסמכות להודיע למצהירה על כוונתו לפנות לוועדה לביטול הפטור, תוך פירוט הסיבות לפנייה וההוכחות שבידו, זאת במטרה לאפשר למצהירה לגבש קו הגנה לפני הדיון בוועדה.


בשלב זה יכולה המצהירה לנסות להסדיר את העניין מול הפוקד, בניסיון למנוע את הדיון בוועדה. ברוב המקרים התהליך לא ייעצר בשלב זה, והפוקד בדרך כלל אינו משתכנע מהטיעונים המוצגים בפניו, ואו אז הוא יכול להגיש בקשה לביטול הפטור לוועדה.


אל הדיון בוועדה לביטול הפטור חשוב מאוד להגיע בליווי עו"ד צבאי מומחה, כדי למנוע את האפשרות הסבירה בהחלט שהפטור יבוטל והצבא יחל בהליכים נגד המצהירה. עו"ד צבאי מומחה יידע קרוב לוודאי להבהיר את העניינים הדרושים בירור, ולהוביל את חמשת החברים בוועדה להחלטה שתהיה לטובת המצהירה.


בכל מקרה, על הוועדה להגיש את ההחלטה בעניין תוך 30 יום מאז בקשת הפוקד. אם לרוע המזל החליטה הוועדה לבטל את הפטור, ניתן לערער על החלטת הוועדה לבית המשפט לעניינים מנהליים.