מחיקת רישום פלילי לחיילים

עו"ד דנה נוף

ישנן עבירות, בגינן נשפט חייל והורשע בבית דין צבאי. כגון: עריקות, שימוש בסמים, שימוש בלתי חוקי בנשק ועוד שגוררות בצידן רישום פלילי במשטרת ישראל למשך 17 שנים.

רישום פלילי הינו רישום העבירה במאגר המידע של משטרת ישראל ומי שלחובתו רישום כזה, אינו יכול לקבל "תעודת יושר" מהמשטרה.

כאשר חייל שהורשע, משתחרר ומבקש, בחייו האזרחיים, לעבוד במשרה הדורשת תעודת יושר או מבקש להוציא רישיון נשיאת נשק או לטייל בעולם ולקבל ויזה למדינות מסוימות וברישומיו מופיעה אינדיקציית "רישום פלילי" בגין אותה הרשעה בבית דין צבאי, הוא לא יוכל לקבל תעודת יושר מהמשטרה.

לפי החוק, חייל הורשע בעבירה המלווה ברישום פלילי שנובע מעבירות צבאיות, רשאי לפנות לנשיא המדינה בבקשת חנינה. בסמכות נשיא המדינה להורות על מחיקת ההרשעה, קרי, למחוק את הרישום הפלילי, או לקצר את תקופתו כך שהעבירה תימחק בטרם יחלפו שבע עשרה שנה מיום ההרשעה.

לשם כך יש לפנות לנשיא המדינה בבקשה מנומקת היטב, שבצידה אסמכתאות.

הנשיא בוחן את עמדת אגף החנינות בצה"ל (בפרקליטות הצבאית) בטרם יחליט לגבי מתן החנינה. לגבי עבירות מסוימות, שאינן צבאיות במהותן, למשל שימוש בסמים קלים (חשיש, מריחואנה, גראס), נקבע בפרקליטות הצבאית מדיניות לפיה יומלץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת המחיקה של הרישום בדבר אותן עבירות, אם חלפו כשלוש שנים וחצי מיום ההרשעה או שחלפה שנה וחצי מתום סיום שירות חובה תקין, לפי המוקדם מבין השניים. במקרים מיוחדים, ניתן לסטות ממדיניות זו באישור הפרקליט הצבאי הראשי.

ככלל, כל בקשה לנשיא המדינה נבחנת לגופה, כאשר ניתן משקל לחומרת העבירה ונסיבותיה, פרק הזמן שחלף, שירות תקין, היעדר עבירות נוספות מאז ההרשעה, המלצות מפקדים, המלצות מעביד המשך שירותו של החייל בסדיר ובמילואים, הבעת חרטה, תרומה לקהילה, נסיבות אישיות מיוחדות (מצב משפחתי או כלכלי קשה – רצוי לצרף אישורים ומסמכים המאמתים את המצב) , תעודות הצטיינות או תעודות המעידות על הישגים מיוחדים וכדומה. מומלץ לצרף לבקשת החנינה כל מסמך, התומך בטענות שהובאו בבקשה. לאור האמור, יחליט הנשיא אם לקצר את תקופת הרישום, לבטלו או לדחות את הבקשה.

כמו כן מומלץ לציין בבקשה את התוכניות לעתיד כגון: הרשמה ללימודים גבוהים או ניסיון להתקבל למקום עבודה חדש וכיצד עלול הרישום הפלילי להשפיע עליהן.

על מנת שניתן יהיה לטפל בבקשה חשוב לציין את הפרטים הבאים:

שם מלא, מספר תעודת זהות, מספר אישי בצה"ל, מחוז השיפוט בו התנהל המשפט בגינו נרשם רישום פלילי (צפון וחיל הים, מרכז, ח"א ופיקוד העורף, מטכ"ל, דרום ומז"י), מספר התיק (אם ידוע), תאריך המשפט, סוג העבירה ותיאור הנסיבות, העונש שהוטל והסיבות שבגללן רוצים לקצר את תקופת מחיקת הרישום הפלילי.

מומלץ לשמור העתק מגזר הדין וכתב האישום על מנת להקל באיתור הפרטים הנ"ל.

הבקשה תופנה ללשכת נשיא המדינה ועותק ממנה למדור חנינות בפרקליטות הצבאית.
 

חייל בשירות סדיר הנושא רישום פלילי מהתקופה שלפני גיוסו, רשאי כשישה חודשים לפני השחרור להגיש בקשה (ובלבד שלזכותו שירות חובה תקין בן שנה וחצי לפחות) .  

במדור חנינות  בפרקליטות הצבאית יבדקו  באם הבקשה עומדת בקריטריונים ואם כן תידון הבקשה בועדת קצין חינוך ראשי. הוועדה מוסמכת להמליץ לנשיא המדינה לקצר את תקופת התיישנות או מחיקת הרשעתו.
ככלל, תמליץ ועדת קצין חינוך ראשי על חנינה אם עמד החייל בתנאים הבאים:

בעת גיוסו היה בן 23 לכל היותר, משך השירות בפועל שנקבע לו הינו 18 חודשים לפחות, לא הורשע בבית דין צבאי.

לא הורשע בבית משפט אזרחי על עבירות שביצע בתקופת שירותו.   לא הורשע בדין משמעתי (הרשעה בבית דין צבאי לתעבורה או בבית משפט אזרחי בגין עבירה שבוצעה במהלך   השירות, שבגינה לא הוטל עונש מאסר בפועל העולה על 30 יום, תיחשב כהרשעה בדין משמעתי) יותר מ 6 פעמים, מהן לא יותר משלוש לאחר תום ששת חודשי שירותו הראשונים. סך כל ימי הנפקדות שבגינם הורשע בדין משמעתי לא עלה על 14 ימים במשך כל תקופת שירותו. לא נדון לתקופות מחבוש שמשכן הכולל יותר מ- 35 ימים בשנתיים הראשונות ולא יותר מ-7 ימים בשנת שירותו השלישית.

בין שר המשפטים לשר הביטחון קיים הסכם לפיו שר המשפטים ימליץ על קיצור תקופת ההתיישנות ו/או המחיקה החלה על רישום פלילי של עבריינים שביצעו עבירותיהם טרם גיוסם לשר המשפטים קיים שיקול דעת מלא שלא להמליץ על מתן חנינה במקרים מסוימים.  חוו"ד ועדת קצין חינוך ראשי הדנה במתן חנינה לבעלי עבר פלילי מתקופת טרם הגיוס לצה"ל   (בהתאם להוראת קבע אכ"א 33/03/05 – נוהל המלצת צה"ל למתן חנינה לבעלי עבר פלילי)  תועבר למשרד המשפטים והמלצת שר המשפטים באמצעות מי מטעמו  תוגש לנשיא המדינה.

חשוב לציין כי עורך-דין המתמצא בהליכים המשפטיים בצבא, יכול לסייע רבות לחייל בשרות סדיר או מילואים שאינו מבין את ההליך המנוהל כנגדו או מתקשה להתמודד איתו.

אין באמור לעיל להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא. בכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעו"ד